דף מו
*מוש"ר הפסוקים ואם בעל. *קידושי הבת לאביה.
א. קראי במוציא שם רע 1. וענשו זהו ממון, ויסרו מלקות בגז''ש יסרו בן ובִן הכות. 2. אזהרה למוציא ש"ר מלא תלך רכיל ולאידך זו אזהרה לא להיות רך לאחד מבעלי הדין, או מקרא ונשמרת מכל דבר רע ולאידך אתי לאזהרת הרהור רע. 3. לרבנן אפילו שהעדים באו מעצמם, ורבי יהודה מחייב דווקא אם שכר עדים דיליף מריבית בגז''ש שימה, ובעי בשָֹכר בקרקע, פחות משו''פ, שניהם בפרוטה ובהוציא ש''ר על נישואין ראשונים. 4. יבם שהוציא ש''ר על נישואי אחיו פטור, שנאמר לזה ולא ליבם.
ב. מוציא שם רע לר''א בן יעקב דווקא אם בעל ולרבנן לאו דווקא, וביאור הפסוקים לרבנן 1. ובא בעלילות ואקרב בדברים. 2. לא מצאתי בתולים, עדים כשרים. 3. ואלה בתולי בתי, עדים. 4. ופרשׂו השמלה, מה ששם לה ולראב''י שמלה ממש. 5. בעלה שלא כדרכה, להו''א מהני ולמסקנא בעינן לראב''י שתהא בעילה והוש''ר דווקא כדרכה.
ג. כסף קידושי הבת הוי של אביה, והקושיות 1. אימא לדידה, ודחי שהאב אף מקבל את קידושיה. 2. נערה שיש לה יד, כל שבח נעורים לאביה להו''א שנאמר בנעוריה בית אביה ודחי שזה נאמר בהפרת נדרים. 3. אין ללמוד מהפרת נדרים, כיון דהוי איסורא. 4. מקנסא, לא ילפינן. 5. בושת ופגם, אביה ג''כ שייך בזה. 6. למסקנא מסתברא שהתורה ממעטת דומיא דיציאה מרשות האדון ולגבי הפרת נדרים יצאה מרשותו.
שאלות לחזרה ושינון
א. הפסוקים במוציא שם רע (4)
ב. המח' אם מוציא ש"ר דווקא בבעל והפסוקים (5)
ג. כסף קידושי הבת לאביה והקושיות (6)