"וצר לי מאוד אם בגללי נכשלו בחורים בקמפ כשהיינו בטבריה", כותב ראש "חבורת שפיגל" בישיבת מיר, ומי שייסד אותה, הגאון הרב שלמה שפיגל, בגיליון השבועי לתלמידיו, בצל האסונות הקשים הפוקדים את הציבור החרדי.
"האסונות הפוקדים אותנו כל פעם בבין הזמנים מחייבים חישוב מסלול מחדש, הקב"ה בא לזעזע אותנו ואנחנו חייבים להקשיב", כותב הרב שפיגל בפתח דבריו בעלון, שאותו שולח לתלמידיו הרבים.
לאחר שהוא מצטט את הרמב"ם שאם יגידו שדבר זה ממנהג העולם "הרי זו דרך אכזריות, ותוסיף הצרה צרות אחרות", כותב הגר"ש שפיגל כי "אין מקרה בעולם, ובודאי לא ליהודי - לא לרעה וקל וחומר שלא לטובה, כל דבר שקורה לנו מכוון מהבורא יתברך המשגיח עלינו בהשגחה פרטית".
"הבעיה היא - הבהלה", מוסיף ראש החבורה, "הפתאומיות של ההתרחשויות מנענעת את המחשבות ופוגמת ביישוב הדעת להתבונן שהנה הכל מתוכנן אצלו, רק אצלנו היה כאן מקרה. ובפרט שאנחנו בימים של בין-הזמנים. נו, מילא אם היינו שומעים על אסון באלול, בעשרת ימי תשובה, קל לנו יותר להתרצַן, להתחנן ולבכות קצת יותר בסליחות ולהתחזק. אך בבין-הזמנים לא כל כך מסתדר לנו.
"אבל אם הקב"ה כך תיזמן לנו את האירועים, ואצלו הכל מתוכנן בצורה הכי מדוקדקת שאפשר, ודאי שזה מה שאנו אמורים לעשות, להתחזק דווקא עכשיו! אולי כך נתחיל את האלול יותר ברצינות".
הרב שפיגל מציין כי שמע שבעקבות האסונות "דיבר המשגיח הגה"צ ר' דן סגל שליט"א, ובתוך דבריו אמר שבאמת היה צריך לבטל את בין הזמנים הזה בחודש אב, אין לחופש הזה מסורת בעולם הישיבות - כפי ששמע ממורנו הסטייפעלער זצ"ל. זהו קו החשיבה שצריך להוביל אותנו, לנסות להתחזק ולהתרומם מעט מרצונותינו הפשוטים.
"כמובן, אנחנו לא נלך עכשיו ללחום על ביטול בין הזמנים, כמו שגם המשגיח הנ"ל לא הולך לעשות, אבל לחשוב שזהו מה שהיה ראוי לעשות, לפחות יחזק אותנו לתפוס את הגמ' קצת יותר גם בבין הזמנים".
ראש החבורה מפרט כי צריך להתחזק בדבר אחד חשוב מאוד; "להלחם חזק נגד היצר הגדול שמנסה להוליך אותנו שולל כאילו בבין הזמנים מותר לראות ולשמוע ולאכול דברים שלא נכנסים אלינו בשאר ימות השנה. יש תהליך כזה: במשך השנה אנו מתאוים למשהו, ודוחים, אולי אחר כך, אולי בפעם אחרת. זהו אחד בדרכי המלחמה ביצר הרע - לדחות. אבל לא צריך לקחת ברצינות את הדחיה, לא לבוא בבין הזמנים ולומר לעצמי, הרי דחיתי הכל לימי החופש, אז הנה הגיע החופש ועכשיו הזמן להתפרק".
בשלב זה, הוא מזכיר את הקעמפ של "חבורת שפיגל" ועל הצורך להישמר ממראות אסורות או מקומות בלי הכשר מהודר: "אין שום היתר בבין-הזמנים להסתובב במקומות שהראיה נפגמת בהם יותר מאמצע הזמן [וצר לי מאוד אם בגללי נכשלו בחורים בקמפ כשהיינו בטבריה, חשבתי על כך מראש, ולפי המידע שהיה לי לא היינו אמורים להתקל במראות אסורות. והוא רחום וכו'], וכמו כן בנוגע לפספוסים של תפילות, או אכילה במקומות של הכשר שאינו מהודר בתירוץ דלוח ש'אין ברירה', בין הזמנים לא נועד לפריקת יצרים!".
לסיום, כותב ראש החבורה: "היראת שמים יכולה להנהיג אותנו גם כשאנחנו באמצע מסלול, גם כשאנחנו בחוף הים, גם כשהולכים לשחק, להוציא מרץ וכו' וכו', לא ניתן ליצר הרע להרפות. זהו המינימום שאנו יכולים להגיב מול האסונות שפקדו אותנו, והשי"ת יאמר לצרותינו די".