"מועדון החמש" אתם מכירים? לא מועדון החמש לפנות בוקר שבו אנשים יוצאים לריצה לפני שהשמש קמה. מדובר במועדון הישראלי הגדול לרכבי אספנות. ולמה קוראים לו מועדון החמש? כי לרכבים של פעם היה חמש ספרות לוחית הזיהוי.
>> למגזין 'כיכר' המלא - כנסו כנסו <<
מדובר במועדון עם 975 חברים וכ-2,500 רכבים כאשר הם שמים להם למטרה לעודד ולשמר את כל סוגי הרכב בישראל, לרבות רכבים עתיקים, קלאסיים ורכבי אספנות.
מסתבר שיש אנשים שיש להם תחביב מסקרן של קניית וטיפוח רכב אספנות.
קחו דוגמא: דוד חסון, הוא אדם נורמטיבי. בן 37, נשוי עם ילדים. עובד בעבודה טובה. יש לו כל מה שהוא צריך, לכאורה. אלא שאם נתבונן היטב נראה עוד משהו חונה בחצר של בית משפחת חסון. רכב פורשה 944.
חסון הינו מייסד קבוצת "פרושה קלאסיק בישראל", יחד הם מונים כמאה חברים שיש להם רכבי אספנות.
כדי להבין טוב יותר את ה'רדיפה' אחרי רכבים ישנים ואת ה'כיף' שיש בזה, אני בוחר לדבר עם חסון ולהבין ממנו, מה גרם לו לעצור הכל ולקנות לעצמו רכב אספנות במחיר לא זול.
בוא נתחיל מהתחלה, ספר לי במה אתה עובד?
"מנהל מערכת מידע של חברת פרסום".
מה גורם לאדם נורמטיבי להחליט פתאום: 'אני רוצה רכב אספנות'?
"אהבת ילדות. הלכתי לטייל עם אבא שלי כבר בגיל שלוש בסביבת רכבי אספנות, ידעתי לדקלם כל רכב שעובר לאיזה חברה הוא שייך. אהבה שאני לא מצליח להעביר ממני. זה ממלא אותי".
כמה תחזוקה זה דורש ממך?
"זה משתנה מרכב לרכב ואיך שקיבלת אותו. בעולם הרכבים של פורשה, על אף שזה נשמע מאוד יקר, מדובר דווקא בתחזוקה זולה כי אני מייבא את כל החלקים מחו"ל".
ומי מחליף לך את החלקים התקולים?
"בשנים הראשונות לא היו אנשים שידעו להתעסק עם זה, כאמור, עם השנים, עת בא האינטרנט לחיינו, אנשים למדו יותר על רכבים כאלה והתמקצעו איך ומה לעשות ברכב – אז יש לנו כיום כמה מוסכניקים שיודעים לעשות את העבודה הזאת נהדר".
מה גרם לך להקים את הקבוצה של בעלי רכבי אספנות?
"בשנת 2015 קניתי את הרכב ומפאת הצורך שייבאתי לעצמי רכב פורשה 944 הבנתי שכדאי לי לעשות את זה ביחד עם אנשים. מדובר ברכבים מיוחדים שאין הרבה שיודעים לטפל ברכב הזה, בטח בזמנו, וכיוון שלא ידעו לטפל בהם פתחתי קבוצת ווצאפ בו העברנו עזרה וממידע טכני על הרכבים הללו.
"יחד אנחנו מחפשים חלקים שאנשים צריכים להחליף או פתרון לתקלה שצצה. בהתחלה היינו רק חבר'ה עם פורשה דגם 944, ואחרי שראו שאנחנו מאוד מגובשים אנשים שיש להם פורשה מסוגים נוספים כמו 928, ביקשו להצטרף אלינו.
"בהתחלה היינו עשרים, שלושים חבר'ה והיום אנחנו כבר מאה חברים בקבוצה. מדובר בחבר'ה מכל שכבות האוכלוסייה. מבוגרים, צעירים. עשירים ושכירים. שוטרים ונהגי מרוצים.
"אחרי שגדלנו פתחנו עוד שתי קבוצות. אחת לתוכן חופשי. אנשים כבר נהיו חברים וזה המקום לדבר בו על הכל. השנייה לטיולים והשלישית רק לטכני כדי שלא יכתבו שם הודעה והיא תאבד בין שלל הנושאים שהחברים מתכתבים".
מדובר בעולם מרתק שיש רבים שבכלל לא מכירים אותו...
"כן. זה כיף מאוד. מדובר בחבר'ה איכותיים שרוצים לעזור אחד לשני. אנחנו עושים טיולים פעמיים בחודש בערך".
אתה משתמש ברכב ביום יום?
"כן. אני נוסע אתו לעבודה. הקטע הוא שיש חוק שבין שבע לתשע בבוקר אסור לנסוע ברכב הזה בכביש. לכן אני קם לעיתים מוקדם יותר ועד שבע בבוקר אני כבר מגיע למשרד".
אז בגלל הרכב אתה קם מוקדם לעבודה..
"זה קשה. אבל זה נחמד. יש כאלה שזה הרכב שלהם תמיד. מדובר ברכב מאוד אמין. אין כמעט תקלות ברמה שלפעמים הקבוצה מידי שקטה ואני שואל אם הכל בסדר. עשינו מסע יומיים, אלף מאתיים קילומטר, ולא היו לנו תקלות".
באותו עניין, איפה מטיילים?
"כל הארץ. בית שמש והסביבה זה הכביש האהוב עלינו. כביש מעניין ומאתגר עם נופים יפים".
רגע, מה זאת אומרת מאתגר?
"מדובר בכביש מפותל ואתה נהנה מהעברת הילוכים. החוויה היא נסיעה מאתגרת יותר מסתם נסיעה בכביש 6, שם אנחנו לא ניסע. תמיד ניסע בדרך מעניינת ומאתגרת".
זה לא יקר? איך מסבירים את התחביב הזה לאישה ולסובבים?
"לרוב זה התחביב של הגברים שמתעסקים עם זה. אבל גם הנשים אוהבות את העניין ושותפות אתנו. הם מצטרפות אתנו לטיולים".
"לגבי המחיר", הוא מוסיף, "בשנת 2015 הרכב עלה לי שישים אלף שקל. היום זה כבר עולה 150 אלף שקל. זאת אומרת שקניתי רכב להשקעה שאני יכול להרוויח עליו".
תמכור אותו?
"אני לא. מכיר חבר שכן מוכר".
מה כיף ברכב אספנות בעצם?
"זה שונה. לא נוסעים מהר מדי – בכל זאת רכב בשנות השמונים לא יכול להגיע למהירות מאוד גבוה, אבל יש כאן משהו שונה. חווית נהיגה שונה. זה שווה את הזמן.
"זה הרכב היחיד שלא בדקתי את נתוני צריכת הדלק שלו. אני כמובן יודע בערך, אבל לא בדקתי את זה כי אני נהנה ממנו באמת ולא מעניין אותי ההוצאה הזאת של הדלק. החוויה ממלאה אותי".
טיפ למי שרוצה להיכנס לתחום רכבי האספנות?
"צריך לזה אהבה וזיקה. אין ספק שגם צריך זמן פנוי להתעסקות עם זה. אם לא תהיה זיקה לתחום הרכב לא יעניין אותי. אשתעמם. אני אפחד מהתקלה הבאה.
"עולם הרכב תמיד נצץ לי. אפשר אולי לקרוא לזה מותרות אבל זה משהו שממלא אותי ומחדש אותי. זה נותן לי את הכוח להמשיך לעשות את מה שאני עושה בעבודה שלי וביום יום. זה עוזר לי לחזור הביתה עם ראש נקי יותר".
גם אתם מכורים לרכבים? אוהבים את העיסוק בהן? ספרו לנו בתגובות...