דף מ
*השומא באונס. *שבח נערה לאביה. *מכר וקנס.
א. השומא באונס 1. בושת, לפי המביש והמתביש. 2. פגם לפי שווי שפחה בשוק דנפ''מ להו''א לשמשו ולמסקנא להשיאה לעבד שיש לרבו קורת רוח הימנו. 3. קנס שוה בכולן כיון שיש לו קצבה, ואין לומר דחמשים סלעים מהכל, להו''א מבעל בת מלכים או לאחר שלא כדרכה ודחי משלושים של עבד אומן ומוכה שחין, ולמסקנא ילפינן מקרא לאביי מתחת אשר עינה ולרבא משמע דהקנס הוא על הנאת שכיבה.
ב. אמרינן דבושת ופגם לאביה, ומייתי מנלן דכל שבח נעורי הבת לאביה 1. להו''א בנעוריה בית אביה, ודחי דאתי לנדרים וא''א למילף מאיסורא לממונא, ולכן איצטריך למילף מאָמה שמעשי ידי הבת לאביה. 2. מקנסא א''א ללמוד לממונא. 3. למסקנא מסברא שהרי יכול למסרה למוכה שחין.
ג. למי יש מכר וקנס ומנין 1. לבוגרת אין מכר וקנס. 2. לנערה אין מכר, שהרי אף מי שכבר נמכרה יוצאת. 3. לקטנה יש מכר, וקנס לר''מ ליכא שנאמר ולו תהיה לאשה לשון הויה, ולרבנן איכא שנא' נער ומשמע אפילו קטנה, או מדכתיב גבי מוציא שם רע נערה מלא וזהו דווקא בגדולה שהרי קטנה אינה בת עונשין ש''מ דבכל מקום שנאמר נערָ חסר היינו קטנה.
שאלות לחזרה ושינון
א. השומא באונס (3)
ב. מנלן דכל שבח נעורי הבת לאביה (3)
ג. למי יש מכר וקנס ומנין (3)