כשתלמידי הגאון דנו בשיטת הגר"ח מבריסק

פרק י"ד: לא רק הרידב"ז והשפע חיים מצאנז, שיטת הלימוד בישיבות ליטא כפי שייסדו הגר"ח מבריסק והגר"ש שקופ עוררה פולמוס אצל תלמידיו של אדונינו הגאון מווילנה.

ממשיך הרב זווין בהתייחסו לגר"ח מבריסק:

"בינתיים קם הדור התורני החדש, ממבצר התורה העתיק, ישיבת וואלאז'ין, צץ הדור הזה. רבי חיים סולובייצ'יק יצר את מערכת השיטה ההגיונית, שיטת הניתוח וההפרדה. ניתוח כל הלכה ליסודותיה הראשוניים והפרדת כל יסוד ויסוד לחוד. אור גדול נגה בעולם התורני. אבל רחבה ונסבה השיטה והלכה הלוך והסתעף לאפיקים רחוקים ולשבילי שבילים עד שהגיעה לפעמים לבחינת 'דק על דק עד אין נבדק'. והבירה התורנית, ווילנא, לא קיבלה כל כך בנקל את כל עיקרו של "המהלך החדש". גדוליה-גאוניה הלכו בדרך הכבושה מאז ומקדם", (אישים ושיטות, עמ' 173).

אחד מהת"ח מאסכולת הלימוד של ווילנה שכתב על שיטת ה'הגיון' לגר"ח מבריסק, היה הגאון הנודע רבי חנוך העייניך אייגש, מחבר ספר 'מרחשת' וכתב:

"ידוע הוא כי בזמננו נשתנו הרבה דרכי הלמוד בתלמוד תורתנו הקדושה, שסגנון סברתם ואופן הבנתם פלסו להם נתיב בבתי מדרש התורה והתלמוד, וביחוד בבתי הישיבות בדורנו". (מרחשת, בילגורייא תרצ"א, הקדמה).

יש לציין שהמרחשת בהמשך דבריו הביע הערכה על דרכו של הגר"ח מבריסק.

הגרח"ה אייגש מחבר ה'מרחשת' הצהיר שהוא אישית הולך: "בדרך הכבושה והסלולה מרבותינו קדמאי ובתראי" כאשר כוונתו לדרך הגר"א מוילנה.

ד"ר ר' שלמה טיקוצנסקי שחקר שנים רבות את שיטת הלימוד של הגר"ח מבריסק (ופרסם ע"כ עבודת דוקטורט), כתב לאחר שהביא את דברי הרידב"ז וה'מרחשת':

"אין בידינו מבקרים נוספים מן הדור הראשון, המבקרים ישירות את דרכו של ר"ח סולובייציק בראשית המאה הכ', כנראה בשל מעמדו התורני והציבורי שהיה אז בשיאו, והחשש פן הביקורת על הדרך תתקבל כביקורת על האיש".

לקריאה נוספת:

- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).

- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com