אלפים השתתפו היום (שישי) במסע הלוויה קורע לב, בדמעות ובבכיות נוראיות, אחר מיטתם של האם שושנה גולשטיין ע"ה ושתי בנותיה חיה שרה וחנה ע"ה, שנהרגו בתאונת האוטובוס המחרידה אמש בירושלים בהידרדרות האוטובוס ליד רב שפע.
אבי המשפחה, הרב דב גלושטיין, ספד לאשתו ובנותיו, בבכי אך באמונה: "נוהגים שלא להספיד היום, אבל ראוי מטעם המשפחה להדגיש את המסירות של אמא לילדיה ולשאר בני המשפחה.
"כולנו יודעים שהיו לאמא המון הצעות עבודה, אך היא לא הסכימה לקבל שום הצעה שאין בה שליחות מסוימת ועזרה לטובת האחר. היא הייתה איכפתית, לא היה מישהו שהכיר שחושב אחרת.
"יש את העניין של צידוק הדין. כולנו בוכים כעת, אבל בתוכינו אנחנו יודעים שעל האדם נגזר מראש כמה זמן הוא יחיה בעולם, וכעת אנחנו בוכים כי היינו רוצים שאמא והבנות יחיו יותר.
"קיבלנו את אמא לפרק זמן קצוב
"קיבלנו את שרה לפרק זמן קצוב
"וקיבלנו את חני לפרק זמן קצוב.
"בזה אנחנו מאמינים, וכולנו מקווים שהקב"ה ינחם אותנו וירחם עלינו.
"זכינו למשפחה אוהבת ותומכת שעזרה ותעזור לנו תמיד, וכולנו מתפללים יחד עם כל עם ישראל".
הבעל והאב, סיים את הספדו המרטיט בבקשה אישית: "לכל מי שיש קפידא מסוימת או תביעה כספית שימחל".
בן המשפחה, המשגיח הצדיק רבי בנימין פינקל ספד אף הוא ואמר: "אין מנחם לה, אין מנחם לה. אבינו אב הרחמן רחם עלינו.
"כולנו שבורים ורצוצים. יש אולי שחושבים שהסיבה היא בגלל הנהיגה בכביש או מסיבות אחרות, אך עלינו לדעת שהקב"ה דורש מאיתנו לעשות תשובה.
"הקב"ה לקח מאיתנו את מי ששמרה על הקדושה באופקים, ועלינו לדעת שכעת יש לנו תפקיד, לחזק את המשפחה ואת הילדים, שאני בטוח שיהיו חזקים ויקבלו את התמיכה הראויה.
"אבינו מלכנו קח את הדמעות שלנו, 'שתשים דמעותינו בנאדך להיות', ותכפר עלינו, תעשה סוף לצרות הקשות ותבטל מעלינו את הגזירות".
בנה ואחיהם של שרה וחנה ע"ה ספד ואמר: "אמא, אני לא מאמין שאני עומד כאן ונפרד ממך לעולם. את שתמיד הקפדת לתת מילה טובה, ולהשאיר את הפתק הקטן בדרך לישיבה או לחיידר, לא תהיי עוד.
"לא אשכח בחיים את המאמץ שלך עבור כל אחד ואחד מבני המשפחה.תמיד הקשבת לנו והיה חשוב לך שנהיה מרוצים.
"ביום רביעי התעקשת להשתתף בחתונה שהתקיימה בקרית ספר, היו בעיות בתחבורה, ולמרות הכול היה חשוב לך להשתתף כדי לכבד את כל אחד.
"אבא, אני בטוח שהזכויות של ישיבות בין הזמנים שאירגנת יעמדו לזכותך, ושיהיה לך כוח להמשיך ולגדל את המשפחה.
"שרה, חני, קראו לכם על שם הסבתות שלנו, ותמיד נזכור אתכם ואת השמחה שהכנסתם לבית שלנו".