דף כז
כהנת בכרכום. *עדות שלא נטמאה.
א. דין כהנת שהיתה בעיר שנכבשה ע''י כרכום 1. כל הכהנות שבתוכה פסולות, ואין להקשות מבלשת בשעת מלחמה שאף חביות פתוחות מותרות כיון שאין פנאי לנסך, משום דלבעול יש להם פנאי, או דהאיסור רק בכרכום של מלכות אחרת. 2. אם יש בעיר מחבואה אחת מצילה על כולן, ושונה מדין שני שבילין שאם נשאלו בבת אחת תרוייהו אסורין, משום דהתם אחד ודאי נטמא והכא ספק. 3. אמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי נאמנת משום דהויא רק חששא, ובמקום ודאי פליגי אי אמרינן מה לי לשקר.
ב. אם יש עדות כל שהיא שלא נטמאה מותרת, ודיני המעידים 1. שפחה נאמנת זהו בשפחה דידיה, או אף בשפחה דידה דבשבויה הקילו, או כיון שמתירתה ע''י דיבורה לא חיישינן שתדבר ותשקר. 2. איש אישה תינוק ותינוקת אביה ואמה אחיה ואחותה נאמנים. 3. לא נאמנים בנה בתה עבדה שפחתה היא ובעלה, וי''א דכולים נאמנים חוץ ממנה ובעלה, ולכן ר''ז בן הקצב לא התייחד עם אשתו אחרי חורבן ירושלים. 4. במסיח לפי תומו נאמן אפילו בנה או שפחתה.
שאלות לחזרה ושינון
א. כהנת בעיר שנכבשה ע"י כרכום (3)
ב. דיני המעידים שהאשה לא נטמאה (4)