שבעה ילדים הם גדלו בבית לא בית, עד שמישהו הפסיק את המציאות הקשה הזו.
משפחת מינצברג שלא וויתרה על חייהם של הילדים הקטנים, מספרת את סיפור המשפחה ומבקשת להתייצב לצד הילדים המשתקמים
"שלום, כאן גיטי מינצברג,
אנחנו הכרנו את משפחת ויזל לפני כמעט עשרים שנה, שבעה ילדים צפופים, ביניהם ילד חריג והורים שלא כשירים לגדל אותם לבד.
במשך שעות ארוכות הם הסתובבו ברחובות, שם גדלו ושם חיפשו לעצמם אוכל וחברה… ביום חורפי וגשום ראינו אותם יוצאים לרחוב לבושים בבגדים דקיקים ולא יכולנו עוד להתעלם.
לפוסט המלא של מייטל הבת של המשפחה>>>
פתחנו את הדלת וגילינו מראות לא פשוטים, תחזוקה ברמה נמוכה עד בלתי נסבלת, סוודר אחד להלביש לילד ביום חורפי לא היה שם...
מייטי הייתה השלישית במשפחה, היא חיפשה חום של בית, תמיכה וכוח כדי לצמוח ואנחנו היינו שם בשבילה, דאגנו לה לכל מה שיכולנו, היא ואחיה נעשו הילדים שלנו לכל דבר וענין…
עכשיו ב"ה אחרי שנים קשות והתמודדות לא פשוטה היא עומדת לפני חתונה, יחד עם ההתרגשות הגדולה שסוף סוף היא הולכת להקים בית, הלב שלי ממש כואב, כל יום היא מתקשרת ובוכה:
"גיטלה, איך אני הולכת לחתונה, אין לי כלום, אני לא יכולה לסכם על שמלת כלה ולא על בגדים לשבע ברכות"
אני מנסה לעזור ככל יכולתי אבל אין לי הרבה אפשרויות…
אני פונה ומתחננת אליכם, בקריאה דחופה ממש!!!
החתונה מתקרבת ועדיין אין לה כלום! אנא תעשו כל מאמץ לסייע לה להתחתן, תושיטו לה יד רגע לפני היום הגדול שלה, שיהיה לה את המינימום הנדרש, שהיא תוכל להכנס לחתונה שמחה!
והכי חשוב שהיא תוכל להשתקם ולבנות את העתיד שלה וורוד ומלא תקווה"