גאוני ליטא שהתנגדו לשיטת העיון והפלפול

פרק ז': לא נחדש לגולשי 'כיכר השבת' שגאוני ספרד לא קיבלו את שיטת הפלפול של ישיבות ליטא, במאמרינו נצטט גאונים ליטאים ששנים ספורות לאחר שהתפרסמה השיטה, לא קיבלו אותה ואף טענו כנגדה.

עוד כותב הרידב"ז: "בעוונותינו הרבים, נתפרצה במדינות ליטא... על ידי איזה רבנים לימוד בדרך הכאמי או הגיון, והוא לא רוח התורה אך רוח זרה באה מבחוץ להכניסו בעוונותינו הרבים לתורה שבעל פה, ונתפשטה לימוד הזה אצל בחורים בעוונותינו הרבים, עד שהתורה לבשה צורה אחרת בעוונותינו הרבים, והמבינים מועטים, והוא רחום יכפר עון", (נמוקי רידב"ז על התורה, מהדורת בני ברק תשנ"ב, עמ' קסב).

הרידב"ז באופן כללי נודע כקנאי בספריו הרבים נטען על רשימת ליקויים ארוכה בתחום הרבנות, הדרוש, דרכי הלימוד והחינוך.

המשך דבריו של הרידב"ז כנגד הממסד הישיבתי, הינם יוצאים דופן בחריפותם, וכך לשונו:

"ובעוונותינו הרבים מיום שנסגרה וולוז'ין ונפתחו לערך ט' ישיבות המה לא עשו חיל כלל וכלל כי אין זה ישיבה אלא קבוץ בעלמא, כי רובם אין להם ראש ישיבה. מלפנים היו הישיבות העיקר בשביל הראש ישיבה, התלמידים נסעו ליקח לקח בישיבת הגאון רע"א ז"ל ועוד גאונים ז"ל הנו"ב והתומים ומהרש"א מהר"ם מהרש"ל והפנ"י זכר כלם לברכה, וקבלו דרך הלמוד וסדר הלמוד ולמדו מדות ישרות, ואח"כ בשובם מבית רבן לביתם למדו לאחרים".

ממשיך הרידב"ז: "אבל בעוונותינו הרבים בעת ההיא ללא כהן מורה אלא ישיבה בלא ראש ישיבה, לימוד בלא מלמד סברת הכרס אשר לא ידעו רבותינו ז"ל מזה, ואני מכיר ראש ישיבה אחד אשר הוא אברך פשוט, הר"ז בא ללמד ונמצא שלא למד, ואך השגה קלה יש לו, והבחורים מצוינים שהיו אז שאלו ממני היאך הוא ראש ישיבה כיון שאנחנו לומדים גדולים הרבה יותר ממנו, השבתי להם, כי ראש ישיבה הוא אשר רק כסף הקדשים הוא על ידו, ונגד ראש ישיבה שלומד כימיאה הלא טוב יותר בלא ראש ישיבה, ואך בשביל כסף הקדשים בשם ראש ישיבה יקרא, בשביל שיהא הקבוץ על מקומו, כי גם זה דבר גדול הוא בעת ההוא". (בית רידב"ז, הקדמה).

כמפורסם: 'תלמידי חכמים מרבין שלום בעולם', וטענות חריפות אלו של הרידב"ז כנגד הממסד הישיבתי של תקופתו לא הפריעו לרידב"ז להיות ידיד ותומך ישיבת 'עץ חיים' בעירו סלוצק בראשות הגאון רבי איסר זלמן מלצר תלמיד הגר"ח מבריסק.

כשנסגרה ישיבת וולוז'ין, הרידב"ז נסע ברכבת, וכששמע על הבשורה המרה, הוא נעמד וקרע את בגדו (רבן של כל בני הגולה א עמ' 412, הרב שמעון מלר)

לקריאה נוספת:

- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).

- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com