פרק ה': בנושא 'למדנותם של יהודי ירושלים, לעומת יהודי ליטא', יש לציין את המפורסם שבקיאותם של הירושלמים בשולחן ערוך וידיעת הש"ס, אין דומה לה, והיא גבוהה לעין שיעור מאחיהם בוגרי ישיבות ליטא.
- חכמי ארץ ישראל היו עדיפים על חכמי בבל?
- איזה ספר הגרש"ז אוירבך למד בעזרת נשים?
- עדות החזון איש על המצב התורני בירושלים
- דברי הנצי"ב: איזה צדיקים הקב"ה לא סובל?
בוגרי ישיבות ליטא משקיעים פחות על לימוד הלכה, שולחן ערוך ונושאי כליו. ע"פ השמועה מרן הגרש"ז אוירבך עודד את תלמידיו (הליטאים) ללמוד הלכה, והזהירם: שאם הם לא ילמדו הלכה סופם שיעמדו בתור אצל דייני ישיבת 'מרכז הרב' ודייני 'העדה החרדית'.
ליקטתי מספר תגובות בנושא, חלקם ע"פ השמועה, וחלקם ממקורות אמינים:
הגאון רבי איסר זלמן מֶלְצֶר התבטא: הירושלמים הם לא למדנים, כי הם מתפללים עם הנץ (היינו ישנים פחות).
עוד התבטא רבי איסר זלמן מֶלְצֶר: בקלצק כשהייתי דופק על השולחן היו התלמידים מקשים עלי קושיות עצומות. בעץ חיים הירושלמים אומרים רבי חנניא בן עקשיא וכו'.
העולם התורני העריץ את הגאון רבי דוד בהרן זצ"ל, אולם אצל הירושלמים הוא זכה להערצת יתר. בעניין זה שאלתי ירושלמי ישיש, וענה לי בהאי לישנא:
"הוא היה התלמיד חכם וה'גדול' הירושלמי המשמעותי הראשון שנולד בירושלים, כל היתר יובאו ממדינות אירופה".
נציין שהטענות שהובאו על 'למדנותם של יהודי ירושלים' (כפי שהובא במכתבו של הג"ר אליעזר גורדון זצ"ל) הינם מדברים אך ורק על פלפולים כפי שגאוני ליטא חידשו, בסגנון: כ"א ביאורים ב'מיגו להוציא', וי"ג ביאורים בגדר 'בעלות'. זה ברור שבהלכה וידיעת הש"ס, הירושלמים יודעים יותר טוב מרוב בוגרי הישיבות הליטאיות של ימינו, ויעידו מספרם הרב של כוללים להלכה של ירושלמים, לעומת בוגרי ישיבות ליטאיות.
בדורות האחרונים חלק מהירושלמים שלחו את ילדיהם לישיבות ליטאיות לדוגמה: 'פוניבז'', 'חדרה', 'סלבודקא', 'קול תורה', 'ישיבת רבנו חיים עוזר', 'גאון יעקב' ועוד.
אי אפשר לסיים ללא הומור: על אחת מהישיבות הללו ישנה בדיחה שמספרת 'כיצד נוסדה הישיבה? הודיעו בירושלים שיש הסעות חינם לחתונה בבני ברק. מיד עלו כל הירושלמים לאוטובוס. כיון שלא היה אוטובוס בחזור, נאספו שם והקימו ישיבה'.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com