דף טז- יז
*ראיה שנישאת בתולה. *מודה בפה שאסר.
א. אשה שאומרת שנישאה בתולה מהניא הבאת עדים וכן מהני באבדה כתובתה בכדי לקבל מאתים זוז כבתולה. והמקרים 1. במשנתינו: הינומא וזהו חופת הדס או צעיף דמנמנמא בה. 2. ראשה פרוע, ובלי עדים אין לה כתובה מאתים כיון שרובא נישאות בתולות ואצלה איתרע רובא כיון שאין לה קול. 3. לר''י בן ברוקה אף חלוקת קליות ראיה ביהודה. 4. שמן ארישא דרבנן. 5. בברייתא: הביאה עדים שנשרפה כתובתה. 6. רקדו או שחקו לפניה. 7. העבירו לפניה כוס של בשורה שיש בה יין של תרומה, והטעם להו''א לומר שראויה לכהן ולמסקנא שהיא ראשית כמו תרומה. 8. מפה של בתולים. 9. לרבי יהודה מעבירים לפני בתולה חבית סתומה ולפני בעולה חבית פתוחה ואין לה קליות.
ב. במשנתינו מודה רבי יהושע שהאומר שדה זו של אביך ולקחתיה הימנו נאמן משום שהפה שאסר הוא הפה שהתיר, ומפרשינן אהיכא קאי 1. אף דדעת ר''ג בעלמא שהאשה נאמנת זהו דווקא כשהיא ברי נגד שמא אבל הכא שגם הבעל ברי אינה נאמנת ונחשב ברי אפילו שרוב הנשים נישאות בתולות ואהא קאי מודה רבי יהושע. 2. דחינן דרבי יהושע קאי על מיגו שבפרק הקודם ומפרשינן אהיכא, דמעוברת אין לה מיגו שהרי כריסה בין שיניה. 3. ראיה מדברת, רק למ''ד נסתרה יש לה מיגו שלא נבעלה. 4. באומרת שהיא מוכת עץ יש לה מיגו רק למ''ד דפליגי במנה ולא כלום. 5. למסקנא קאי על הנושא ולא מצא בתולים, דלר''ג נאמנת לומר משאירסתני נאנסתי שפוסלת את עצמה מכהונה במגו שיכלה לטעון שהיא מוכת עץ תחתיו, ורבי יהושע פליג התם שיש שור שחוט לפניך אבל גבי שדה מודה דנאמן במיגו.
שאלות לחזרה ושינון
א. הראיות שאשה מביאה שנישאה בתולה (9)
ב. מודה רבי יהושע באומר שדה של אביך אהיכא קאי (5)