אחד מארבע צומות
הצום הוא אחד מארבע תעניות שנגזרו לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה אירוע חמש פורעניות - נבקעו חומות העיר ירושלים, נשתברו הלוחות, בוטל התמיד, אפוסטמוס שרף את התורה והועמד צלם בהיכל. כיוון שלא מדובר בתענית חמורה, נגזר לצום רק ביום לא כבר מהלילה.
המטרה של הצום
מטרת הצום היא לעורר אותנו לחזור בתשובה. נהוג להעביר את יום הצום בתפילה ולימוד. להתבונן בצער השכינה בגלות ולחשוב – וליישם – קבלה טובה על מנת לקרב את בוא הגאולה.
זמן יציאת הצום לשנה זו:
ירושלים: 20:05
בני ברק: 20:07
צפת: 20:07
שלושת השבועות
מיום הצום מתחיל שלוש השבועות, עד תשעה באב, בהם נוהגים מנהגי אבלות, ובתשעת הימים האחרונים מחמירים עוד יותר בדיני אבלות.
חמשה אירועים עצובים
במסכת תענית (ד' ו') נכתב מדוע אנחנו צמים ביום זה: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז... נשתברו הלוחות. ובוטל התמיד. והובקעה העיר. ושרף אפוסטמוס את התורה. והעמיד צלם בהיכל...".
בלבול בתאריך?
נאמר בתלמוד הירושלמי כי גם בזמן חורבן בית ראשון נפרצו חומות העיר בי"ז בתמוז, ומה שנכתב בספר ירמיהו שהחומות נפרצו בט' תמוז (וכך גם מובא בתלמוד ירושלמי) נובע בשל בלבול מניין הימים בעם ישראל בימי המצור.
נוסח הצום
בימים שהצום יוצא בימי ראשון (לאחר שהוא נדחה משבת, כמו השנה) נוהגים בני עדות המזרח להודיע בשבת את ההודעה בנוסח הבא: "אחינו בית ישראל שמעו צום הרביעי יהיה ביום... יהפכהו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שנאמר: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו".
מספר הלכות חשובות
לפי רוב הפוסקים, אסור להתרחץ במים חמים, ובצוננים מותר. אך לרחוץ פניו ידיו ורגליו מותר גם בחמים.
מותר לרחוץ את הפה למי שקשה לא שלא לעשות כן, אבל לא לשטוף את הפה, ולהיזהר כמובן שלא לבלוע מים.
מי שבטעות אכל, יעצור וימשיך לצום.
כל הדברים שאסורים בימי בין המצרים נאסרים החל משבעה עשר בתמוז, כולל שבעה עשר בתמוז עצמו, ולכן אין לשמוע שירים, אין לקנות בגדים חדשים, אין לקנות כלים חדשים וגם אין להסתפר מיום זה עד סוף שלוש השבועות.
חול המועד בעתיד
רבותינו מבארים כי לעתיד לבוא, י"ז בתמוז ותשעה באב יהפכו לימי חג ומועד, ושלוש השבועות שביניהם יהיו כ''חול המועד''. שנזכה כבר
יהי רצון שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ונתראה כולנו בבית המקדש השלישי, במהרה.