״הטרגדיה של עולם החזנות״ / אופיר סובול

יואל דוד לוינסון-סטראשונסקי, הידוע בכינויו: "דער ווילנער בעל הבית'ל" – "האברך הווילנאי", היה חזן וזמר אופרה יהודי-ליטאי.

מגיל 11 שילב אותו אביו בתפילה, ומשנפטר האב בפתאומיות בגיל 44, וכדי שלא ייחטף ע"י קהילה אחרת, מינה הקהל במהירות את יואל דוד בן ה-14 לחזן בית הכנסת הגדול תחתיו. אף על פי שלא סיים עדיין את לימודיו, החתימה הקהילה את לוינזון על חוזה לפיו תשולם לו משכורת בעודו אברך, ומכאן כינויו: "האברך מווילנה".

תפקידו כחזן רשמי החל רק כאשר הגיע לגיל 22, וכאשר נשא זמן קצר לאחר מכן את בתו של מרדכי סטראשון - מעשירי העיר, נוסף לשם משפחתו השם "סטרשונסקי".

כבר יותר מ-130 שנה שדמותו האגדית של יואל דוד, מהווה מקור השראה לאמנים רבים:

בשנת 1889 כתב הסופר שלום עליכם את "יוסילי הזמיר", סיפור אודות חזן בן-חזן שהתדרדר לעולם התיאטרון ויצא מדעתו.

בשנת 1905 הועלה המחזה "דער ווילנער בעל הבית'ל" מאת מרק אורנשטיין - בתחילה בפולנית ו-3 שנים לאחר מכן גם באידיש.

ב-1939 הופק בארה"ב סרט הקולנוע "האברך מווילנה", בכיכובו של החזן משה אוישר.

בשנת 2005, בדיוק 100 שנים לאחר שהועלה המחזמר המקורי, הועלה בישראל המחזמר "החזן מוילנה" ע"י תיאטרון היידישפיל - בכיכובו של הזמר והשחקן ששי קשת.

המוזיקאי יהויכין סטוצ'בסקי ביסס את יצירתו "אגדה" לצ'לו ולפסנתר, על התפילה "הבט משמים וראה", המיוחסת ליואל דוד.

בנוסף, ליואל דוד מיוחסות יצירות נוספות שהשתמרו מדור לדור כגון: "מנוחה ושמחה", "והאר עינינו", "ממקומך", "מן המצר" ו"עזרא הסופר אמר לפניך" מתוך תפילת הסליחות.

אך לחובבי החזנות, מוכרת בעיקר יצירה אחת של יואל דוד: "קדשנו במצוותיך", שפותחה ופורסמה ע"י החזן משה קוסביצקי בשמה: "רצה במנוחתינו".

את העיבוד ל "קדשנו במצוותיך", כתב אבא לתזמורת סימפונית ולמקהלת "יובל", במיוחד עבור קונצרט "דער ווילנער בעל הבית'ל" שקיימנו בהיכל בשנת 1994, וזו גם היצירה שפתחה את קונצרט הגאלה "הלפגוט שר קוסביצקי", שקיימנו בשנת 2004. יצירה שהפכה מאז למזוהה מאוד עם החזן יצחק מאיר הלפגוט, ומבוצעת על ידו רבות ובכשרון רב - בארץ ובעולם.

אחד הביצועים המשובחים שמצאנו בארכיון המצולם - אותו בחרתי להביא לפניכם היום, הוא הביצוע מתוך קונצרט הגאלה "כל מקדש שביעי" שקיימנו בהיכל בשנת 2015.

בצד הצלחתו האומנותית, פקדו את יואל דוד אסונות רבים המציבים אותו בראש טבלת הטרגדיות של עולם החזנות:
בזה אחר זה נפטרו ילדיו והוא לקה במרה שחורה. חרף מחאות נמרצות מצד משפחתו ומצד הקהילה, עזב את משרתו כחזן ונסע לוורשה כדי להופיע כזמר באופרה. כאשר הגיעה אליו הידיעה על מות בנו האחרון, התמוטט לוינסון. הוא החליט שלא לשוב לביתו והחל לנדוד בין עיירות פולין בעילום שם. לאחר שקולו בגד בו הוא נאלץ לשוב לביתו, שם התגורר בבית אחותו לאחר שהתגרש מאשתו. כאשר התדרדר עוד מצבו הנפשי, הוא הועבר לאשפוז בבית מחסה לחולי נפש בוורשה, שם נפטר ביום רצוף אסונות בעם היהודי - בי"ז בתמוז כאשר הוא רק בן 34.

יהי זכרו ברוך!