קיימות דורשת ראיה בין-דורית. היא דורשת שכל דור ידאג לצרכים של הדור הבא, וינקוט בפעולות והשקעות שהגמול שלהן יתממש רק בימי אותם דורות עתידיים.
פועלו של משה רבינו מגשים את האידיאל הזה בשלמות. בפרשת פנחס משה מצווה לעלות להר העברים כדי לראות את הארץ המובטחת, אליה הוציא את בני ישראל ממצרים ואליה הוביל אותם במדבר, אך שאליה לא יזכה להגיע בעצמו. קיימות אמיתית תושג רק בעזרת הנהגה שרואה לנגד עיניה את טובת הדורות הבאים, ומתקדמת אל אותו יעד למרות שלא תזכה להגיע אליו בעצמה.
בניגוד למשה, במפקד שנערך בפרשתנו מתברר שכל אותו הדור שהיסס להיכנס לארץ ישראל בפרשת המרגלים, כמעט ארבעים שנה קודם לכן, נעלם לגמרי. מפאת הססנותו של אותו דור, ילדיו לא זכו לגדול בארץ ישראל, אלא הצטרכו להילחם עליה בעצמם. גם הדור שלנו בימינו, בגלל ההססנות שלנו לבצע את המעבר לכלכלה מקיימת, גוזר על הדור הבא את עול ההתמודדות עם ההשלכות ועשיית אותו מעשה שאנחנו לא מעיזים לעשות בעצמנו, ובעלויות גבוהות יותר.
השקעה בדורות הבאים היא לא רק מעשה שמתרחש ברמה של אומה ומנהיגיה. היא קורית גם באמצעות החלטות יומיומיות ברמת משק הבית, שגם להן השלכות מרחיקות לכת על התפתחות אנושית וכלכלית. כדי להצליח לבער את העוני והרעב בעולם - שהם שני יעדי הפיתוח הבר קיימא העיקריים שלהם התחייבו כל אומות העולם ב-2015 - חשוב מאוד לוודא שהילדים של היום, במיוחד באיזורים הכפריים של המדינות העניות בעולם, יזכו לתזונה וחינוך נאותים. יש קונסנזוס רחב שהשקעות אלה בילדים הן קריטיות כדי לשבור את מעגל העוני בעולם, אך יצירת התנאים שיאפשרו להן להתבצע הוא אתגר קשה ביותר. איך עושים את זה?
והשאלה הזו מחזירה אותנו לפרשת פנחס. על רקע חלוקת אדמת ארץ ישראל לשבטים ולמשפחות, יוצאות חמש אחיות כנגד הענקת כל הבעלות על האדמה לגברים, ראשי המשפחות. כבנותיו של אדם (שמו צלפחד) אשר נפטר ללא שהוליד בנים, הן תובעות את הזכות לנחלה כמו שאר בני העם, ובקשתן נענית על ידי הקב״ה בחיוב.
איך זה קשור להשקעה בילדים? מומחים רבים מאמינים שאם לנשים תהיה השפעה רבה יותר בהחלטות משק הבית, הכנסות המשק ינוצלו בצורה יעילה יותר, ובפרט, נתח משמעותי יותר מהן יופנה לטובת הצרכים התזונתיים והחינוכיים של ילדי הבית. יש לכך עדויות רבות ממחקרים שונים שנעשו ברחבי העולם המתפתח והראו שמשקי בית אשר בהן יש לנשים כח מיקוח גדולים יותר מול אב הבית מגדלים ילדים בריאים יותר.
אחד הגורמים החשובים ביותר שקובעים את מעמד האישה בתוך משק בית חקלאי הוא הבעלות על הקרקע. אבל אפילו בימינו, רוב רובה של האדמה החקלאית בעולם המתפתח עדיין נמצא בידי גברים ולנשים יש השפעה מועטה מאוד על ההחלטות הנוגעות לניהול המשק. לכן, גופים בינלאומיים כולל האו״ם מנסים לקדם חקיקה שתעניק לנשים זכויות בעלות על הקרקע במדינות הרבות שבהן זכות כזו אינה קיימת, וגם היכן שחוקים כאלה כבר קיימים, ישנם נסיונות רבים לשפר את המצב גם ברמת השטח, שם האפליה עדיין מושרשת עמוקות. מאבק לשינוי המציאות הזו הוא עדיין קשה וארוך, אבל התביעה האמיצה של בנות צלפחד היתה כנראה אחד הצעדים הראשונים בכיוון הזה בהיסטוריה האנושית.