במוצאי שבת, דקות ספורות לאחר צאת השבת, קיבלתי טלפון מנעמה (שם בדוי), כלה שאמורה להתחתן ממש בקרוב, נבהלתי, חשבתי מה יכול להיות כל כך דחוף? היא הרגיעה אותי שהכל בסדר, אבל היא חייבת להתייעץ בדחיפות.
מה הסיפור? השבוע אמורה להיערך לה מסיבת רווקות "פתאום זה מרגיש לי לא נכון'' כלשונה "הייתי שמחה לדלג על זה" היא המשיכה
שאלתי אותה אם כך מה הבעיה? באמת זה לא חלק מה "כדת משה וישראל'... ולא יקרה כלום אם היא תוותר על זה.
ואז התחיל דיאלוג מוזר, "אבל הכל כבר מאורגן, יש ווילה , יש קייטרינג, שתיה, דיג'יי.. החברות כבר הוזמנו אז מה עושים"?
ואני עונה לה, אם כך, אז תלכי על מה שהחלטת, מה הסיפור?
והיא ממשיכה: לא! זה לא נכון לי, אני לא כזאת, זה לא באמת מה שחשוב לפני החתונה. אני רוצה משהו מרומם יותר, על רמה. אולי משהו רוחני?!
משהו רוחני? שאלתי, אז אולי ערב הפרשת חלה?
"לא, זה כבר מאוחר מידיי, הכל כבר מוזמן ליום כיף... אולי יש לרב איזה רעיון איך להפוך את זה לרוחני יותר? אולי הרב יגיע לברך ולהגיד פירוש על הפרשה ולחזק אותנו ..?"
כאן החלטתי שיש גם לי גבול – מספיק יצא לי בסופ"ש האחרון בנסיבות מחייבות לברך ב"פסטיבל הבירה" בחדרה – שם לפחות הרגשתי שזיכיתי אלפי בני נוער לענות אמן על "שהכל נהיה בדברו"
עכשיו גם להתחיל להופיע במסיבת רווקות... אין מצב. אני אומר לה- "לצערי זה לא יתאפשר..."
אז מה עושים?? – היא חוזרת על השאלה.
•
פרשת השבוע – פרשת פנחס, אנו למדים על כוחם של נשים בישראל להגשים שאיפות נעלות , לגלות תושייה ולחתור לפתרון גם במקרים סבוכים שנראים בלתי פתירים.
אירוע מיוחד התרחש בפרשתנו עם בנות צלפחד, בשנת הארבעים לצאת בני-ישראל מארץ מצרים, זמן קצר לפני שהם עמדו להיכנס לארץ המובטחת. החלו בהכנות לקראת חלוקת הארץ לשבטים - החלוקה נערכה לזכרים של כל שבט ושבט.
למשפחה אחת משבט מנשה, משפחתו של צלפחד, נולדו רק בנות. צלפחד עצמו מת במדבר וכעת בנותיו חששו כי הן לא יקבלו חלק בארץ ישראל.
חז"ל מלמדים אותנו כי חמשת בנות צלפחד, מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה ותִרְצָה נקראו "חכמות, דרשניות וצדקניות", הן לא היססו ובאו לפני משה, אלעזר והנשיאים בטענה ובדרישה לקבל חלק ונחלה בארץ ישראל " לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן" ובקשתן שטוחה: " תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ"
משה רבינו מקבל את טענתן, וניגש לשאול את הקב"ה כדת מה לעשות במשפטן, הקב"ה משיב לו: "כּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת " הן צודקות! " נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן"
בזכותן של בנות צלפחד, שרצו לזכות ולקבל חלק ונחלה בארץ ישראל, ולא ויתרו על זכותן התחדשה פרשה בתורה! פרשה שנקבעה לדורות !!!
•
הכלה נעמה לא ויתרה וממש לקראת סיום השיחה הבריק לה רעיון, היא נזכרה שכשהייתה אצלנו בביקור בקמפוס "מדעים ויהדות" בפגישת התיאום קדם החתונה , פגשנו מספר ילדים מיוחדים -מוגבלים, אולי נעשה להם יום כיף במקום המסיבה המתוכננת? נביא גם כמה מהחברות שירצו גם לשמח אותם?
הרמנו את הכפפה, שילבנו כוחות עם עוד ארגון גדול וסוף דבר בוקר שלם השבוע, במקום מסיבה ללא תוכן וללא תכלית, הגיעו עשרות ילדים מיוחדים שנהנו משלל פעילות מגוונת ואטרקטיבית , וממסיבה , משביעה מרקידה ומשמחת. הכלה הייתה מאושרת ותחושת סיפוק מילאה אותה. כמה מהחברות הודיעו נחרצות שבבוא העת שהן יתחתנו בעז"ה זאת תהיה המסיבה.
כמסתמן, בזכות ההתעקשות של הכלה, כמדומני שנכנסנו לקונספט מיוחד של אירוע מיוחד טרום חתונה... ונעמה הכלה חידשה גם היא פרשה חדשה במסיבת רווקות עוד תשמעו עליה... רשמו לפניכם.
כמדומני שעמדתי מצדי במטלה, כפי שקיבלתי על עצמי וגם השבוע הבנו זווית חיובית וסיפור טוב על עם ישראל – יחד שבטי ישראל.