שיקלי ניצח: יתפטר ויתמודד ברשימה קיימת

שיקלי קיבל את הצעת הפשרה של השופטים, לפיה הוא ימשוך את הערעור שהגיש נגד ההכרזה עליו כפורש, ובתמורה לכך יוכל לרוץ במפלגה קיימת.

לפני מספר שבועות הגיש שיקלי ערעור על הכרזתו כפורש לבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא טען כי ההחלטה בעניינו הייתה ידועה מראש, למרות שהייתה אמורה להתקבל רק לאחר ניהול הליך מעין שיפוטי. בערעור יש גם שאלות כבדות משקל אליהן מתבקש ביהמ"ש להתייחס, כמו למשל: למי חייב חבר כנסת אמונים – לציבור ששלח אותו או לראש המפלגה שלו?

בערעור שהגיש שיקלי באמצעות עורכי הדין אלון פומרנץ ושמרית כרמי נעמת ממשרד ליפא מאיר ושות', הערעור נפתח בשאלה: "האם חברי הכנסת זכאים להצביע בכנסת בהתאם לדעתם, אמונתם, מצפונם, מצע מפלגתם והבטחתם לציבור בוחריהם, או שהינם בסך הכל מריונטות המופעלות על ידי ראשי הסיעות שלהם?".

כמו כן, מתוארים הכשלים הרבים שנפלו לטענת שיקלי בהחלטה להפרישו. בין שאר טיעוניו, טוען שיקלי כי השאלות החוקתיות המהותיות שמציב הליך הפרשתו, ואשר דורשות כעת את הכרעת בית-המשפט המחוזי, הן "האם לפי השיטה הדמוקרטית של מדינת ישראל הרשות המחוקקת מורכבת מ-120 חברי כנסת המבטאים את רצון ציבור הבוחרים, או שבעצם ממספר מצומצם של ראשי סיעות אשר על פי רצונם והחלטותיהם האישיות יישק דבר? האם חבר הכנסת הוא נאמן של הציבור או נאמן של המפלגה? האם תפקידו הוא להיות חייל ממושמע הסר למרותו של ראש הסיעה, אחרת יוכרז כפורש וצפוי למצוא עצמו מחוץ לחיים הציבוריים? והאם המחוקק התכוון לתת בידי ראשי הסיעות סנקציה דרמטית כזאת נגד חברי סיעתם על מנת לכפות משמעת סיעתית?".

בנוסף לכך, טוען שיקלי בערעורו לבית המשפט המחוזי, כי "ההליך שקיימה ועדת הכנסת היה פגום מראשיתו ועד סופו, והוא היה מונע ומודרך משיקולים פוליטיים בלבד", כך לדברי שיקלי שהוסיף, "למרות שמדובר בהליך מעין שיפוטי ועוד בעניין תקדימי בעל השלכות ציבוריות חוקתיות יוצאות דופן, הדיון בעניינו התקיים בחופזה, מבלי שניתנה לו אפשרות אמיתית להתגונן ולהתכונן. מדובר היה במשחק מכור מראש, הן מבחינת האופן הבהול שבו זומן הדיון תוך שיהוי חמור ביחס למעשים שיוחסי לשיקלי, הן מבחינת פרק הזמן הבלתי הגיוני שניתן לשיקלי על מנת לפנות לייצוג משפטי ולהיערך לדיון, הן מבחינת חברי הוועדה שהגיעו עם דעה קדומה מובהקת, והן מבחינת האופן החפוז בו נערך הדיון", נכתב כאמור בערעור.