דף ב- ג
*יום ראשון ושקדו. *אונס בגיטין.
א. בתולה נישאת ביום הרביעי שאם יש לו טענת בתולים ישכים לב''ד שיושבים בשני וחמישי, ולא נישאת בראשון מפני ששקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיטרח שלשה ימים בהכנת הסעודה ולפיכך אם הגיע זמן הנישואין ביום ראשון הבעל לא צריך לתת לה מזונות כיון דלא יכול לכנוס. לפיכך חלה הוא או חלתה היא או פירסה נדה לא מעלה לה מזונות. והאיבעיות לל''ב 1. חלה הוא, שהוא אנוס אך האונס אינו בגלל תקנתא דרבנן. 2. את''ל שחייב במזונות, חלתה היא האם יכולה לומר לו נסתחפה שדהו. 3. פרסה נדה, בשעת וסתה פשיטא שפטור ושלא בשעת וסתה בעי כיון שיש נשים שמשנות את וסתן, ובכולהו לל''ק א''צ להעלות מזונות. ופשטינן לרב אחאי דאוכלות דלשון לא נישאו משמע באונס, ולרב אשי לא אוכלות ולשון לא נישאו נקט אגב רישא.
ב. לל''ק דרבא אין אונס בגיטין ולל''ב איכא, והשמועות 1. מת תוך י''ב חודש אינו גט ומשמע שאם חלה הוי גט, ודחי דאיצטריך לגט לאחר מיתה ולאפוקי מדעת רבותינו. 2. מעכשיו אם לא באתי עד י''ב חדש ומת הוי גט ומשמע ה''ה בחלה, ודחי דזהו דווקא במת ומשום שאינן רוצה שתפול לפני יבם. 3. אמר שיחול הגט אם לא יבוא בתוך שלושים יום ופסקיה מברא, ודחי דזהו אונסא דשכיח ולכן הוצרך להתנות על כך. 4. למסקנא רבא קאמר מטעמא דנפשיה שאין אונס בגיטין משום צנועות דמיעגנא אם יאנס ומשום פרוצות שינשאו בלא אניס, ואפשר לחכמים לעקור נישואין משום דמקדש אדעתא דרבנן.
שאלות לחזרה ושינון
א. זמן הנישואין והדין בהגיע ביום ראשון, והאיבעיות (3)
ב. המח' אם יש אונס בגיטין, והשמועות (4)