אם המשפחה במכתב מצמרר:
"שלום, הפעם אני כותבת לכם מהבית שלי בשעת לילה מאוחרת, לפני שעות ספורות חזרנו ממדידת שמלת כלה, כשהייתי צריכה לסכם על אמצעי התשלום, כתבתי צ'ק וחתמתי, כמו שחתמתי על כל הצ'קים השבוע שאני לא יודעת מאין הם יכוסו.
ככל שחלפו הימים והמצב של בעלי שקרס לנגד עיננו באותו בוקר קשה לא נהיה טוב בהרבה הבנתי שאני אצטרך לקחת את האחריות לידיים, סגרנו על אולם וכתבתי צ'ק וכך עם צלם בכל מקום שהיה אפשר להשתמשת בצ'ק עשיתי את זה ואני לוחשת תפילה חרישית שיקרה נס ויהיה לזה כיסוי.
אבל הימים מתקדמים ואני חוששת שנותני השרות לא יהיו מחויבים לנו במידה ולא יהיה כיסוי לצ'קים ורק מהמחשבה שאפילו אולם לא יהיה לנו, אני ממררת בבכי.
בעלי ששוכב חלוש בבית החולים, מדי פעם ברגע של ערנות, מברר מה קורה עם ההתארגנות לחתונה ואני מפחדת על ליבו, אומרת לו שהכל בסדר, אנחנו מתארגנים ואנשים טובים דאגו לנו לכסף,
אבל האמת היא שבאותו יום שהוא יצא מבית החולים והלוואי שזה יקרה במהרה, הוא יגלה את האמת המרה ואני חוששת שליבו החלוש לא יעמוד בזה.
אני פונה אליכם, כי באו מים עד נפש ממש!
אנא, תרחמו על ביתי הכלה, ועל בעלי החולה, שלא נגיע למצב שאין לנו אפשרות לחגוג את החתונה בזמן כי לא היה כיסוי לעלויות האולם…"
מצבה הקשה של המשפחה הגיע למעונם של גדולי ישראל הרב הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבך שליט"א בתחנונים של קריאת קודש. ואליו מצטרפים, הגאון הגדול רבי משה ברנדסדורפר שליט”א רב ‘היכל הוראה’ מגדולי מורי ההוראה, ומורנו הרב הגאון רבי חיים דוד פריימן שליט"א רב ומו"צ העדה החרדית.
"הנה הרה"ג עבר אירוע מוחי והתקף לב חמור והגיע עד שערי מוות ממש ונחלש מאוד עקב כך וקשה לו להשגת הוצאות הגדולות המוטלות להוצאות הרפואה והוצאות הנישואים וכלכלת ביתו וזקוק מאוד לתמיכות הגונות לתמכו ולסעדו לבל ימוט ח"ו.
ע"כ מצוה רבה היא לעמוד לימונו ולעזר לו בשעת דחקו.. ונאמן הוא בעל הרחמים לשלם כגמולו הטוב לכל אילו שירימו תרומת קודש לדבר חשוב וגדול זה וזכות המצוה בוודאי תגן עליהם להתברך בבריות גופא ונהורא מעליא בזרע של חייא וקיימא וימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה ולברכה"