הראשון לציון והרב הראשי, הגאון רבי יצחק יוסף, זעק אמש את זעקת הרבנים הראשיים לדורותיהם - ללא יוצא מן הכלל - ובראשם אביו, מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל: העלייה להר הבית כרוכה באיסור כרת.
בחודשים האחרונים הראש"ל מקדיש חלקים מרכזיים משיעורו השבועי בבית הכנסת 'היזדים' בכדי להסביר את חומרת האיסור לעלות להר הבית. עד כמה מדובר בחשש איסור כרת. הראש"ל מצטט את רוב ככל גדולי ישראל שפסקו שחל איסור לעלות לשטח ההר הקדוש.
עד כה הקפיד הראש"ל שלא לנקוב בשמות של אישי ציבור שעולים להר הבית ובחר להתרכז בנושא ההלכתי והמקורות. אך בצל האהדה לה זוכה בן גביר בקרב צעירים חרדים ולצד הביקור שלו בשבוע שעבר בבית הכנסת 'היזדים', הרב חש צורך לומר את הדברים מבלי להסתייג. דעת תורה.
מדוע בחר הראש"ל לתקוף השבוע את בן גביר?
הרב פתח אמש בהסבר על חומרת האיסור לעלות להר הבית, ואז הזכיר את שמו של ח"כ איתמר בן גביר. כדי שאיש לא ייראה בביקור של בן גביר ב'יזדים' כסוג של הכשר לעלייה להר הבית, שלא יילמדו מדרכו.
את הדברים אמר הראש"ל בבית הכנסת 'היזדים', בית הכנסת ממנו הפיץ מרן זצ"ל את תורתו במשך עשרות שנים לרבבות עמך בית ישראל. דווקא שם חש הראש"ל צורך להזכיר לציבור את דעתו של מרן זצ"ל.
את הרב הראשי לא מעניינת הפוליטיקה. פחות מעסיק אותו כמה צעירים חרדים יצביעו לבן גביר. אין כאן מאבק פוליטי חלילה. מדובר בנושא תורני נטו. אחד האיסורים החמורים עם עונש כרת. תפקידו של רב ראשי לזעוק את זעקת התורה הקדושה.
עם פרסום הדברים פרצה סערה ציבורית. משפט אחד של הראש"ל הצליח להעיר את הציבור הישראלי. אין ספור מאמרי מערכת ב'יתד נאמן' נגד בן גביר והעלייה להר הבית לא הובילו למחצית מהסערה שנוצרה מדברי הרב שהזכיר לנו שיש מנהיג שאומר את דבריו ללא חשש מ'מה יגידו'. ואז התרחש האירוע הבא: השמאל 'חיבק', חלקים בימין 'לא השלימו' בלשון המעטה עם דברי הרב הראשי.
הראש"ל לא זקוק ל"חיבוק" או לאישור
הגר"י יוסף אינו זקוק ל'חיבוק' של השמאל, הוא גם לא נרתע מהתגובה של חלקים בימין. ועדיין, תפקידנו למחות על כל ניסיון של פגיעה ברב הראשי. אגב, צריך להזכיר לאותם מגיבים מימין: אי אפשר לזעוק בתדירות על 'ישראל הראשונה' ו'ישראל השנייה' וברגע שאחד ממנהיגיה הרוחניים של 'ישראל השנייה' אומר את דעתו דעת תורה, שלא בדיוק מסתדרת עם חלקים בימין, אותם זועקים ייפגעו ברב בדרך בה נוהגים ב'ישראל הראשונה'. זיכרו: 'ישראל השנייה' מכבדת את מנהיגיו הרוחניים של העם היהודי.
אז הנה תזכורת לאותם מגיבים: הראשון לציון לא זקוק לאישור של אף אחד מה להגיד ומה לא. כשמנהיג רוחני מזהה חשש שיהודים עוברים על איסור כרת ונסחפים אחרי דמות פוליטית, הוא יגיד מה שהוא חושב.
אלו המנסים להסיט את דברי הראשון לציון למגרש הפוליטי, עושים זאת כי זה המגרש הנוח להם, לגמד את המסר ההלכתי של הראשון לציון לפוליטיקה.
והחברים בימין, תרגיעו. כל ניסיון שלכם לפגוע בראשון לציון ייפגע בראש ובראשונה בכם. דעת תורה חשובה גם כשהיא לא נוחה לכם. תכבדו.
ובאשר לח"כ איתמר בן גביר. אין ספק שהח"כ הימני מצליח לגרום לצעירים חרדים - מכל העדות והחוגים - לנהור אחריו. קשה להעריך בכמה מצביעים מדובר, אנחנו כן יודעים שבבחירות האחרונות סמוטריץ' ובן גביר זכו לפחות במנדט מצביעים חרדים.
מנהיגי המפלגות החרדיות התעוררו. יו"ר 'יהדות התורה', ח"כ משה גפני, היה הראשון שבריאיון לכותב השורות חידד את ההבדל בין מפלגה חרדית למפלגה דתית והאשים את סמוטריץ' בהקמת ממשלת בנט-לפיד. בש"ס התעוררו קצת מאוחר.
עצה טובה לפוליטיקאים החרדים
בימים האחרונים שוקלים בש"ס כיצד לנהוג מול תופעת בן גביר במגזר החרדי. בטח הספרדי. מחיאות הכפיים שקיבל בן גביר בבית הכנסת 'מוסיוף', מעוז הציבור הש"סי הדליק נורה אדומה. בש"ס טוענים כי בניגוד לבחירות הקודמות - אז אפשרו לבן גביר לנגוס בש"ס בכדי שיצליח לעבור את אחוז החסימה, בבחירות הקרובות התמונה תיראה אחרת. יצאו למאבק מתוך תקווה שגם יצליחו.
ואולי, לסיום, עצה טובה לחברי הכנסת החרדים. תלמדו מבן גביר. את רוב כוחו בציבור החרדי הוא משיג מהשטח. מסיורים בשטח. דוגמא? בזמן שאלפי חרדים נתקעו בחניוני הוויסות במירון, בן גביר היה הפוליטיקאי היחיד שהגיע לחניונים ופעל לשחרר אוטובוסים. לתקוף ולחדד הבדלי השקפה זה טוב, אבל לא במקום ביקורים ופעולות בשטח.