"חשמלו אותי עד כדי כך שנחנקתי מהסתימות שיצאו מהשיניים ונשארו בפה שלי", כך פתח את סיפורו לכתב ה-BBC אזרח ממריופול שכל חטאו היה שעבד בחברה ממשלתית בעיר.
העיר מריופול הייתה ועדנה תחת כיבוש רוסי ובכדי לצאת ממנה יש צורך באישור מיוחד מהצבא הרוסי. כמה גברים שאינם חלק מהצבא האוקראיני סיפרו על מכות ועינויים קשים מצד החיילים הרוסים.
כך למשל אנדריי, עובד בשיווק ביקש לצאת עם משפחתו מהעיר נאלץ להפקיד את הטלפון שלו בידי רוסיה כבדיקה אם יוכל להשתחרר.
אנדריי דאג לפני הפקדת המכשיר למחוק כל זכר להודעות על המלחמה ולמחוק כל תמונה שעשויה להסגיר את העובדה שהוא חושב שרוסיה זרעה הרס בעיר הולדתו.
הקליטה במריופול כמעט ונותקה לחלוטין בגלל המלחמה. "אני הרגשתי טיפש ששיתפתי פוסטים שתומכים בזלנסקי כי עכשיו לא יכולתי למחוק את זה והחיילים הרוסים ראו את זה".
כשהחיילים הרוסיים שאלו אותו מה הוא חושב על הנשיא זלנסקי, השיב: "בסדר, כמו כל נשיא". החייל השיב לו: "טוב ברור שתגיד שאתה לא מתעניין בפוליטיקה".
שלושה שוטרים החלו להכות לפתע את האזרח, לאחר שגילו ששיתף סרטון של נאום זלנסקי מהימים שלאחר הפלישה: "אתה תומך בנאצי הזה!" זעמו החיילים והחלו להכות אותו במכות קשות.
"קיבלתי אגרופים בפנים ובגרון" העיד האזרח. "אבל לא רק אני. ראיתי שאחרי נתנו מכות למישהו שהלך עם קעקועים פרו אוקראינים".
לאחר החקירה הקשה הועבר אנדריי למעצר בחדר עם עוד 24 אזרחים אחרים, וכעבור ארבעה ימים שוחרר על ידי הרוסים.
ואדים, אדם בשנות הארבעים לחייו שעבד לפני המלחמה בחברה ממשלתית, ביקש אישור לצאת מהעיר. אך לאחר שהתברר כי הוא עובד בחברה ממשלתית, ולאחר ש"נתפסה" אשתו שנתנה לייק לזלנסקי - נלקח לחדר עינויים.
"היכו אותי וגם חישמלו אותי". העיד ואדים. "מרוב שחישמלו אותי, הסתימות בשיניים שלי עפו מהמקום". סיפר בזעזוע. "הם לא נתנו לי לפתוח את הפה וכמעט נחנקתי מהסתימות."
בהמשך שוחרר בתנאי שיסכים לעבור לרוסיה - אך הצליח להימלט ברגע האחרון.
"אני מנסה למצוא הצדקה להתנהגות הזו. בכל זאת, גם הרוסים הם בני אדם" אמר ואדים לכתב ה-BBC. "אבל האמת, שאני לא מוצא שם הצדקה לזה".