הרב אורי זוהר שיחזר את חייו של רבי עקיבא

״וידבר ה׳ אל משה לאמר, דבר אל אהרון ואמרת אליו, בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״.

שואל רש״י הקדוש, מדוע נסמכה ״פרשת המנורה״ ל״פרשת חנוכת הנשיאים״?, ומסביר, לפי שכשראה אהרון שהיה נשיא שבט ״לוי״ את ״חנוכת הנשיאים״, שם הביאו כל אחד מנשיאי השבטים קרבן, חלשה דעתו שהוא ושבטו לא זכו לזה.

אמר לו הקב״ה שזכותו בהדלקת הנרות גדולה משלהם, כיוון שעבודת המנורה קבועה ונעשית בוקר וערב, מדי יום ביומו, חשובה היא מהקרבן שהקריבו הנשיאים בחנוכת המשכן, קרבן שהיה חד פעמי.

צריך להבין את שאלתו של רש״י אודות סמיכות פרשת המנורה לפרשת הנשיאים.

לכאורה, מדוע לא? הרי פרשה זו נאמרה ביום הקמת המשכן, ומדוע שלא תכתב פה?

הגמרא במסכת גיטין (ס׳.) מביאה את דברי ר׳ לוי שאומר: ״שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן.
פרשת כהנים, פרשת לויים, פרשת טמאים, פרשת שילוח טמאים, פרשת אחרי מות, פרשת שתויי יין, פרשת נרות ופרשת פרה אדומה״.

אם כן רואים שכאן הוא מקומה של פרשת המנורה.

אלא ששאלתו של רש״י ״מדוע נסמכה..פרשה זו..״, אין פירושה, מדוע היא כתובה פה (כמו שאלת ״מה עניין שמיטה אצל הר סיני״ או סמיכותה של פרשת נזיר לפרשת סוטה), כי אכן קשורה היא לפה.

אלא שקשה לרש״י הקדוש, מדוע נסמכה דווקא היא ולא שבעת הפרשיות האחרות שגם הן נאמרו באותו יום.

עונה רש״י, שבחרו דווקא בה כדי לנחם ולחזק את אהרון.

2:

״וידבר ה׳ אל משה לאמר, דבר אל אהרון ואמרת אליו..״.

שואל ה״אור החיים״ הקדוש, מדוע כופלת התורה ״דבר.. ואמרת..״.
לכאורה די היה לכתוב: ״דבר אל אהרון, בהעלותך את הנרות..?

מדוע להוסיף ״ואמרת אליו..״?

עוד הוא שואל, מדוע נוקטת התורה במילים שונות, דבר - ואמרת, ולא דבר - ודיברת?

מהו בעצם ההבדל בין ״דיבור״ ל״אמירה״.

עוד הוא שואל, במה תפקידו של אהרון להדליק ולהטיב את הנרות אמור לנחם את חלישות דעתו על זה שלא הקריב ביחד עם שאר הנשיאים בחנוכת המזבח?

הרי לכאורה אין קשר בין מעשה המנורה לחנוכת המזבח, הראשון הוא תפקיד יומיומי ואינו חונך תחילתו של משהו חדש.

עוד קשה, מדוע הקב״ה לא מנחם אותו בכל קורבנות ה״תמידים״ ו״מוספים״ שעתיד הוא להקריב?

מדוע לא ניחם אותו בהקטרת ה״קטורת״ על כל סגולותיה שעתיד הוא להקטיר?

3:

כך מסביר ה״אור החיים״ הקדוש את תשובתו של הקב״ה לאהרון.

שלא כחנוכת הנשיאים שנעשית פעם אחת בלבד, את חנוכת המנורה עליו לעשות כל יום מחדש.
עליו יוטל להוריד את הנרות ממקומן שבמנורה, להניחן באוהל, לקנחן , לחזור ולהרכיבם מחדש ואז להדליקם.

הקב״ה מנחם את אהרון בשני עניינים.

הראשון, שהכהנים מקריבים וחונכים רק פעם אחת והוא יזכה להדליק ולחנוך את המנורה מדי יום ביומו.

השני, שהכהנים אמנם מקריבים על המזבח אך לא זוכים לעסוק בגוף המזבח עצמו.
לעומת זאת, הוא זוכה מדי יום ביומו להתעסק בהרכבת הנרות שהם חלק מהמנורה וממילא יש לו זכות לחנוך את גוף המנורה מה שאין לכהנים שלא זכו לחנוך את גוף המזבח אלא רק להקריב עליו.

לפי דברים אלו מסביר ה״אור החיים״ מדוע כתוב ״דבר אל אהרון ואמרת..״ ומה בעצם ההבדל בין דיבור לאמירה.

כנגד עצם המצווה שמצווה אותו ה׳ להדליק את הנרות כתוב ״דבר״ שהוא לשון קשה כי זהו דיבור הצריך למצווה.

אך כדי לנחם את אהרון הוסיף הקב״ה את ״ואמרת״, שהוא לשון רך המיישב את הדעת מחולשתה ומנחם אותה מצערה, במילה זאת הסביר לו את מעלת עבודת המנורה על קרבן הנשיאים.

עוד אפשר להוסיף שהמילה ״ואמרת״ היא מלשון ״חשיבות״ כמו שכתוב (דברים כו יז) ״את ה׳ האמרת היום..״ שהוא לשון רוממות.

הקב״ה מבשר לו שעבודת המנורה בה עתיד הוא לעסוק, מעולה שבכולן היא.

4:

״דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״.

פרשתנו פותחת בדבר ה׳ אל משה שיגיד לאהרון, שבבואו להדליק את האש בנרות המנורה, עליו לסדר את פתילותיה שיפנו ויאירו את הצד שנקרא ״פני המנורה״, ככתוב גם בפרשת שמות (כה, לז) ״והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה״.

מהו ״פני המנורה״?

לפי רש״י, ״פני המנורה״ הוא הקנה האמצעי שלה.

על הפתילות שבשלושת הקנים הימניים, להשען לכיוון הדופן השמאלי, ועל הפתילות שבשלושת הקנים השמאליים להשען לדופנן הימני.

כך יוצא שכל הנרות מאירים לכיוון הנר האמצעי, הוא ״פני המנורה״.

אם כך מדוע כתוב ״יאירו שבעת הנרות״? הרי רק שישה מאירים ונוטים לכיוונו של הנר האמצעי?

כיוון שהנר האמצעי, אפילו שאינו פונה לאף צד, את עצמו הוא מאיר, גם הוא נחשב ״אל מול פני המנורה״.

5:

ישנם מפרשים הסוברים ש״פני המנורה״ זה הצד הכללי אליו היא אמורה להאיר, הוא צד מערב שהוא עיקרו של המשכן, שם נמצא קודש הקודשים.

לפי פירוש זה יש להקשות מהגמרא במסכת מגילה (כ״א:) שם כתוב: ״דתניא, אל מול פני המנורה יאירו, מלמד שמצדד פניהם אל נר מערבי, ונר מערבי כלפי שכינה״, משמע שהנרות היו פונים לנר המערבי ולא כמו אלו המפרשים שאומרים שהנרות פנו לצד מערב?

אלא שהנרות היו נוטים גם לצד מערב וגם קצת לכיוון הנר האמצעי, וכפי דעת ר׳ אלעזר בן ר׳ שמעון שסובר במסכת מנחות (דף צח:) שהמנורה היתה מונחת בין צפון לדרום, והנר האמצעי נקרא ״הנר המערבי״, שפתילתו נוטה כלפי מערב, ואם כך כל שבעת הנרות פונות לצד מערב, וכל השישה פונות במקצת גם לכיוון הנר האמצעי.

לפי זה גם יובן מדוע נקטה הגמרא במסכת מגילה בלשון ״מצדד״ שפירושו נוטה בקצת ולא לגמרי.

6:

פעמים רבות תהיתי, מדוע חשוב לגמרא לספר לנו על תקופת חייו הראשונה של התנא ר׳ עקיבא, התקופה בטרם החל ללמוד תורה.

לכאורה רק תקופת חייו השניה רלוונטית לנו.

מדוע מעצימה הגמרא את הההבדל הגדול בין שתי תקופות חייו?

ר׳ עקיבא הצהיר: ״מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור״?

מה כל כך חשוב לנו לדעת מה היתה דעתו על תלמידי חכמים בטרם נעשה מהגדולים שבהם?

צריך להבין שמאחורי כל סיפור וסיפור שמספרת לנו הגמרא, מסתתרות עצות חשובות לחיי היום יום שלנו, עלינו רק למצוא וליישם אותן.

סיפורו המיוחד של ר׳ עקיבא בא ללמד אותנו, שגם אם הגענו לגיל 40 עירומים מתורה ומצוות, עדיין יש לנו את האפשרות לעשות שינוי ולזכות בכל העולמות.

המהפך של אחד ששנא בכל ליבו את התורה ולומדיה, להיות אחד מראשיה, באה ללמד אותנו שלעולם לא מאוחר מדיי.

לאחרונה נלקח לבית עולמו ה״רבי עקיבא״ של דורנו, זה שארבעים שנותיו הראשונות בוזבזו לריק, זה שהבין שלעולם לא מאוחר מדיי.

הרב אורי זוהר זצ״ל, הקדיש את כל פרק ב׳ של חייו ללימוד התורה הקדושה, הוא נהפך לסמל של חזרה בתשובה, של לעשות את הבלתי יאמן.

הרב אורי זוהר שיחזר את סיפורו של רבי עקיבא.

אם הרב אורי זוהר זצ״ל הצליח לטפס מבירא שהיתה מאד עמיקתא, לאיגרא כל כך רמא, קל וחומר שכל אחד מאתנו יכול.

נשאר רק לרצות.

בברכת שבת שלום לכולם
עמירן דביר (דבורקין) הלוי