פרשיית נישואיו של הרה"צ רבי עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא המפורסם לגיורת רות בן דוד, עליה הרחבנו את היריעה בערב חג השבועות, הכתה גלים. כעת, אנחנו מדברים עם ר' שמואל שיינברגר, יליד תשי"ג, תושב הרכס בירושלים. ר' שמואל הוא בנו של רבי יצחק שיינברגר ידידו של רבי עמרם בלוי.
ר' שמואל שיינברגר במונולוג סוער מספר לנו פרטים חדשים מהפרשיה שכל ירושלים סערה בעקבותיה. וכך דבריו:
"הבן של רות בן דוד, אוריאל, שהתגייר ביחד אתה, עבד אצל אבא שלי. אבא שלי היה אדריכל מפורסם שבנה הרבה ישיבות והיה מקורב לקנאים ונטורי קרתא. סבא שלי מצד האמא שלי היה ר' שמואל דייטש והוא היה אבי הקנאים, הוא קירב את ר' עמרם בלוי לקנאות. אנחנו התפללנו בקהל יראים ושתי המשפחות היו מקושרות. היום זה נקרא 'משכנות הרועים'.
"ר' עמרם בלוי היה בהרבה הפגנות, וספג מכות רצח מהציונים. בשל מכות אלו שפגעו בבריאותו, הוכרח ר' עמרם (מבחינה הלכתית) לפתוח את ביתו לרווחה, ותמיד היו מתגוררים אצלו (כולל לינה) אורחים מיעוטי יכולת חינם אין כסף, וכל זה היה כשהוא היה נשוי לאשתו הראשונה". (ראה: שו"ת חלקת יעקב ח"ג אהע"ז סימן כט)
(הערה: יצוין שבמאמר הקודם ציטטנו את דבריו של פרופ' קימי קפלן בעניין זה: "ישנם "סיפורים חרדיים עממיים", שבאחת ההפגנות הסוערות שהשתתף בהן עמרם הוא ספג בעיטה חזקה ונפגע קשות, "אולם עד כה לא נמצא לכך כל אישוש").
ר' שמואל שיינברגר ממשיך במונולוג: "עברו שנים והגיורת רות בן דוד עסקה בעניין הברחת יוסלה, וקבלה עידוד מ'העדה החרדית' שהיא אשה כשרה מישראל. לאחר זמן מה, ליבלה וויספיש שהיה 'סויחר' וכתב בידיעות אחרונות פרסם שר' גרשון שטמר בא להתעניין אצל ר' עמרם על רות בן דוד שהייתה מסתובבת אצלו בבית, והוא רצה להציע אותה לדיין ר' דוד יונגרייז שהיה אלמן, ור' עמרם אמר לו שהוא כבר אירס אותה... ואז ר' גרשון ושאר העדה החרדית שכולם רצו להתפטר מר' עמרם כי הוא לא עשה שום פשרות, והוא היה כמו עצם בגרון – יצאו נגדו בכל החזיתות".
"אני מצטט לך את וויספיש" אומר ר' שמואל שיינברגר, "אבל תדע לך שזה אמת הסיפור הזה - וליבלה וויספיש שהיה חרדי פרסם את זה בידיעות אחרונות".
ר' שמואל שיינברגר ממשיך בטענותיו: "בכל אשמים העסקנים שהתסיסו את דייני העדה החרדית שיאסרו על ר' עמרם בלוי להתחתן עם רות בן דוד. רק שתבין שבשל מצבו הרפואי היה מותר לר' עמרם (מבחינה הלכתית) להינשא רק לגיורת (ראה את ההערה לעיל עליה ניתן להוסיף שרות בן דוד לימים העידה כי לאחר נישואיה לרבי עמרם, היא נפקדה בפרי בטן, אולם לא זכתה שהעובר יוולד. כפי שציטטנו את פרופ' קימי קפלן, יע"ש).
"אותם עסקנים", ממשיך ר' שמואל שיינברגר בדבריו: "רצו להוריד את ר' עמרם מגדולתו, על ידי שהעדה החרדית תוציא פסק שאסור לו להתחתן, וכמובן שר' עמרם שהיה עצמאי בדעותיו וידע ש"ס ושולחן ערוך והוא ידע שע"פ הלכה מותר לו לקחת רק גיורת לא היה שומע להם, וכך הם תכננו להוציא את ר' עמרם מהקונצנזוס של העדה החרדית".
"אכן, הם הצליחו בכך שהעדה הוציאה פסק שאסור לר' עמרם לקחת את רות בן דוד והוא לא שמע להם", כפי שכולנו יודעים מסכם ר' שמואל שיינברגר.
"אבל היו כאלו שאחזו איתו ביחד, כמו האדמו"ר מסאטמר שרק המליץ לו שיתחתן בבני ברק ולא בירושלים. הרבי משאפראן היה הרבי של אבא שלי והוא כתב כמה מכתבים חריפים לב"ד העדה החרדית. לדוגמה הוא כתב על ר' יוסלה שינברגר המזכיר של העדה החרדית (סבא של יהודה משי זהב) "אותו יוסף אינו צדיק" – כי הוא דאג לטענת הרבי משאפראן להכפיש את שמו של ר' עמרם והוא דאג לפרסם את כל הפרשה בעיתונות", טוען ר' שמואל שיינברגר.
ממשיך ר' שמואל: "לרבי יוסף דינקליס מבני ברק היה לו קופת צדקה של העדה החרדית – והוא החזיר אותו לר' גרשון שטמר וכתב לו מכתב חריף ש"אתה ובית דינך פסולים הם" כי לטענתו הוא השתתף במסע נגד ר' עמרם בלוי".
"וגם הרבי מתולדות אהרון רבי אברהם יצחק קאהן אבא של האדמו"רים שליט"א היה בשקט והיו שאמרו שהוא תמך בר' עמרם", טוען ר' שמואל שיינברגר. "עוד דמות רבנית מאותה תקופה שהיה עם ר' עמרם בלוי הוא רבי שניאור פרידמן מקנאי ירושלים".
"בי"ז בתמוז ישב ר' עמרם בלוי עם אבא שלי בבית שלנו", מספר ר' שמואל שיינברגר, "ואני הייתי ילד קטן אבל זוכר את זה כמו הרגע. ר' עמרם בלוי בכה כמו ילד קטן שהוא לא רוצה לעשות חילול ה' בכך שהוא לא ישמע לפסק בית הדין של הבד"צ, ומאידך יש עניין שלא לעשות פגיעה בגר צדק. הוא הציע לתרום 30 אלף דולר לרות על מנת שהיא תמחל לו. רות הסכימה למחול לר' עמרם בתנאי שהעדה החרדית תתן לה הכשר רשמי, ותכתוב לה שהיא יהודיה כשרה ומותרת להינשא לכל אחד".
ר' שמואל שיינברגר ממשיך וטוען שאת המהלך הזה "מנעו ר' יוסף שיינברגר, ר' אברהם מרדכי ברייטשטיין ור' גרשון שטמר כי כל מה שהם רצו זה למחוק את ר' עמרם בלוי מהנהגת הציבור, והם רצו שהוא יוכרז כלא סר למשמעת הבית דין של העדה החרדית, ובכך לא ישמיעו לו בכל החומרות שלו בהלכות כשרות וכו'".
"בסוף ר' עמרם בלוי ורות בן דוד נישאו כפי שכתבת, ולא עזר כל המחאות כנגדו. הבד"צ שבהתחלה שיבח את רות בן דוד, אח"כ פתאום פקפקו בגיור שלה. ר' עמרם ידע ללמוד, והוא ידע ש"ס ושולחן ערוך וידע שמותר לו להינשא לה!", טוען ר' שמואל שיינברגר.
"עברו הרבה שנים", הוא מספר, "וכל חברי בית הדין הלכו לעולמם. הגיע הגאב"ד רבי יצחק יעקב וויס מחבר שו"ת 'מנחת יצחק' שהסביר על דרך הוורט כיצד מעמדו של ר' עמרם בלוי הודח ודורדר בשל פרשית נישואיו, ועל הפסוק איכה (א ח) "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם", שאל ה'מנחת יצחק': מה פירוש חטא אחד? אלא הפרוש שיכול להיות צדיק גדול שומר תורה ומצות, אבל אם יש לו שייכות עם ר' עמרם זה חטא הכי גדול – עד כדי כך היה המעמד של ר' עמרם בלוי בירושלים לא היה נחשב.
"אח"כ העלו פשרה שר' עמרם בלוי ילך לפייס את חברי בית הדין שנפטרו, וגם זה לא הסכימו עסקני ירושלים לטענתם זה היה חילול ה' יותר גדול ממקודם".
"לדעתי", טוען ר' שמואל שיינברגר, "ועד הכשרות של העדה החרדית פחדו וחששו מר' עמרם כי הוא לא הסכים לפשרות, והוא עמד על קוצו של יוד, ולכן הם רצו למחוק אותו וכך לוותר. עד ימינו הנטורי קרתא לא שולטים, והועד שולטים בעדה.
"אני לא אוהב לדבר עם עיתונות, אבל זה דברי אמת והיה חשוב לי לומר לך שיתפרסמו ויוודעו לציבור החרדי".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com