פרק ג': לאחר שחשפנו את דעתו של ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגר"מ מאזוז אודות מדרש על התנא רבי מאיר בעל הנס שהובא בספר "חיבור יפה מהישועה" לרבינו ניסים גאון הקדמון, עליו פסק הגר"מ מאזוז שהסיפור מזויף ולא היו דברים מעולם.
ישנו עוד מעשה ששנוי במחלוקת, שמפורסם ומסופר בוועדים ב'עולם הישיבות', ב'שיעורי יהדות' בסמינרים החרדים, בעולם החסידות ובתנועות הנוער הדתיות.
המעשה מכונה "עקבות בחול", ונכתב במקורות רבים ביותר, ביניהם בחוברת 'ניצוצות ז' בעריכת הסופר ר' משה גרילק כיום עורך ראשי של השבועון "משפחה".
גם לספרות החסידית מעשה "עקבות בחול" נכנס, ולא רק. באתר 'בני עקיבא' ותנועת 'אריאל' של הציבור הדתי לאומי המעשה הופיע, ואין שבט שלא עשה עליו פעילות כזו או אחרת במהלך שנות הבחרות.
המעשה צוטט בארוכה מאת האדמו"ר מסקאליע בתוך ספר 'אמירה נעימה' (ויקהל פקודי עמ' 503 שהקדים לכתוב שמדובר במעשה ידוע בכל העולם, ולא כתב שמדובר במעשה עם מקור יהודי מחז"ל), שם סופר בהאי לישנא:
"מעשה הידוע בכל העולם, שהוא יסוד לבחור בר מצוה שמתחיל להתגדל, ולדרוך בדרכו: פעם הראו מן השמים לאדם כל הילוך ימי חייו, וראה שני זוגות של פסיעות, ולפעמים נעשה רק זוג אחת של פסיעות, ולא שניים. אמר היהודי, 'ריבונו של עולם, כשאני רואה שני זוגות של פסיעת, זה לא היה הזמן היותר קשה בחיי, אלא התקופות שבהם אני רואה רק זוג אחת של פסיעות, אלו היו הזמנים הקשים שבחיי, אלי אלי למה עזבתני, ולמה הנחת אותו ללכת לעצמי ולא עמדת עמדי?
"יצתה בת קל, אומר 'בני יקירי, אינך מבין, באלו התקופות הקשות נשאתי אותך על כתפי, והפסיעות שאתה רואה אינם הפסיעות שלך, אלא הפסיעות של השכינה הקדושה".
המעשה הובא גם בהקדמת העורך לספר 'ברכי נפשי' (בראשית עמ' י"ד ט"ו) בו מובאים דברי תורה מאת הגאון רבי יצחק זילברשטיין חבר מועצת גדולי התורה, ורב שכונת רמת אלחנן בבני ברק.
מי שיוצא חוצץ כנגד מעשה זה, הוא הרב ד"ר ראובן פיירמן, ר"מ במספר ישיבות גבוהות, שבעברו מסר שיעורים בכולל בשכונת 'סנהדריה' מורחבת לבני הציבור הליטאי. הציבור החרדי נחשף לשיעוריו שעוסקים ב'עיקרי האמונה' במסגרת קורסים בתורתו של המהר"ל מפראג אותו מעביר הרב פיירמן ב'מכללת ירושלים' המיועדת גם לבני הציבור החרדי.
הרב פיירמן הלבוש בלבוש חרדי ליטאי הכולל חליפה וכובע קנייטש, מגדיר את עצמו כרב על מגזרי, שאינו משתייך לציבור כזה או אחר.
בספרו 'אמונה ברורה, להסיר ספקות באמונה' (דברי שיר תשע"ז) בהסכמת ובעידוד הגאון רבי אביגדור נבנצאל שאף התבטא שישנה תקוה שהספר יועיל להביא אנשים לאמונה אמיתית, נטען שפרסום מעשה זה של 'עקבות בחול' בציבור הדתי והחרדי הוא ראיה שרח"ל בקלות אפשר להתחבר לתוכן נוצרי ולאווירה של הגשמה ועבודה זרה.
בשיחה עם מחנך ליטאי, נאמר לי שהסיפור אכן מאד בעייתי, שכן הוא לוקה באנתרופומורפיזם (ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם), וגובל בעבודה זרה ע"פ הרמב"ם.
עוד טען המחנך שביקש שלא להזדהות בשמו, שהמסר המזעזע היוצא ממעשה זה, גורס שכאשר הקב"ה נושא אדם על כפיים, האדם לא יחוש בכך אלא ירגיש להיפך - בברגעי שפל מוחלט.
טענתו של המחנך שמעשה זה מגדיר הגדרות שונות ביחסי ההשגחה שאינם עפ"י מסורת רבותינו הראשונים שיצאו חוצץ כנגד הנוצרים שהשוו את הקב"ה לבשר ודם. והינו בניגוד גמור לי"ג עיקרים שנפסקו בידי הרמב"ם שאין לקב"ה גוף: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל".
לכותב השורות נודע, שלפני כ-15 שנים כשהוקם סמינר חדש בעיר מודיעין עילית, מעשה 'עקבות בחול' היה מפורסם ביותר אצל כלל המורות והתלמידות, אולם מורה אחת לא הרשתה לבנות כיתתה לספר זאת, עקב שמקורות סיפור זה אינם טהורות שכן במקור הוא סופר על השילוש הטמא של הנוצרים - על 'אותו האיש' שר"י וימ"ש. כיום אותה מורה תליט"א מחנכת בסמינר נחשב ביותר בירושלים תובב"א.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com