אהרן רזאל: "לא אשכח את הפעם הראשונה שהגעתי למירון. אף שגרתי כמעט שנה בצפת, כל אימת שכמעט נסעתי משום מה זה פשוט לא יצא אל הפועל. ידעתי שמשמים זה מתעכב, כנראה שעוד לא הייתי מוכן נפשית ורוחנית. בסוף, אליהו החלילן לקח אותי בסיטרואן הישנה שלו, וכל כך התרגשתי, פשוט לא יכולתי להיכנס לציון. נשענתי על עץ ביער הסמוך לציון והלחנתי את הניגון הזה.
שני משפטים עיקריים בניגון; הראשון, הפסוק שמופיע על הכניסה לציון הקדוש: 'כי לא תשכח מפי זרעו'. למי שלא יודע, סופי התיבות של הפסוק מרכיבות את המילה 'יוחאי' וזהו הסוד שגילה ר' נחמן שבזכות הזוהר הקדוש ופנימיות התורה מובטח לנו שהתורה לא תשתכח! (מובא בהקדמה של ליקוטי מוהר"ן).
המשפט השני לקוח מתוך הפיוט 'בר יוחאי'. איזה משפט מרגש: 'נעשה אדם נאמר בעבורך' - כשהקדוש ברוך הוא אמר בתחילת הבריאה 'נעשה אדם' הוא התכוון אליך רבי שמעון בר יוחאי!
אני מודה שהניגון הזה קצת שונה משאר הניגונים שלי. לי נדמה שהוא לקוח מאיזה רגש קוסמי כזה אפילו קצת שמיימי. גם בעיבוד ניסיתי להשאיר אותו כזה וביקשתי לבטא את התחושה הזאת שיש במירון מקום שנמצא מעבר למקום ולזמן. לאחר האסון הנורא בשנה שעברה, חשבתי בלבי להוציא את הניגון לעילוי נשמת הנספים הקדושים שעלו בסערה השמיימה. יהי זכרם ברוך".