קבוצות הווטצאפ המקומיות רעשו וגעשו. סיפור הצלה מפתיע ומדהים שהלך והתגלגל עד שהגיעה ההודעה הבאה: "זוכרים את המחבל שפרסם שהוא הולך לעשות פיגוע בקרית ספר? תשמעו את הסיפור הזה שלא פורסם בשום מקום, מצווה לפרסם את חסדי ה' עמנו.
ביום חמישי מנהל בית ספר בקריית ספר שם לב שפועלים ערבים שעובדים בבניה בסמוך לבית הספר, מתעסקים עם הביוב יותר מידי , כשהפועלים עזבו את המקום ניגש המנהל לבור הביוב, הבור היה יבש והיו בתוכו הרבה נשקים רובים, סכינים והרבה אמל"ח, הוא קרא מיד למשטרה. השוטרים סגרו את הביוב והסתתרו בבית הספר כל הלילה כי אמרו שמן הסתם המחבלים יגיעו לקחת את ה" ציוד" וכך היה, יום שישי בבוקר ה באייר הגיעו המחבלים ונעצרו על ידו המשטרה שהפתיעה אותם, הם התכוונו לבצע פיגוע המוני וטבח בילדים וביהודים. זה סיפור אמיתי מיום שישי האחרון, אף אחד לא דיווח על זה. חסדי השם כי לא תמנו רחמיו!!!"
את ההודעה הזו קיבלתי בכמה וכמה קבוצות, אומנם היו בה את כל האלמנטים של סיפור מונפץ, אבל הסיפור זלג גם לקבוצות ולדיונים של אנשי הביטחון וההצלה, אשר כפי שכתב אחד האנשים שאני מכיר כאדם מקורקע: "הסיפור די נכון, התקשורת מנסה להשתיק את המקרה".
אז החלטתי לבדוק, ניסיתי להתחקות אחרי מקור הסיפור, כששאלתי את שולחי ההודעות הם העבירו אותי מאחד לשני. כל אחד סיפר על 'בן של חבר שלו ועל אחות של חברה שלו'. הם / הן אלו שראו ראו אקדח / מטען חבלה ואף מעצר של מחבלים. חובש תושב העיר סיפר לי שהבת של חברה שלו ראתה את האקדח וחבר נוסף סיפר שמישהו שהוא מכיר סיפר לו שהמשטרה ביקשו ממנו שלא יפרסם "הם מנסים להסתיר את זה".
בשלב מסויים דיברתי עם אחד מפעילי השומרים במודיעין עילית, הוא אמר ש"אם הסיפור נכון, חייבים לבדוק את זה. מה בדיוק קרה, שלא יסתירו כאן דברים"
"רגע רגע" התעקשתי, "אתה יודע מה הסיפור? מי מפיץ את השמועה?"
"אני רק שמעתי מאחד שהבת שלו ראתה. אני אישית לא יודע. לדבריו "יש בחור אחד ששלח את ההודעה בקבוצה של השומרים וכשניסנו לברר ממנו פרטים, הוא לא ידע, סתם הפיץ שמועות. אנחנו כמובן נגד הפצת שמועות ופניקה סתם. אז הסרנו אותו מהקבוצה"
המשכתי הלאה, כך שהגעתי לאחד מאנשי הביטחון שהיו מעורבים בסיפור. הוא להפתעתי סיפר לי שהסיפור נכון.
"הסיפור נכון?"
"כן, לפני כשבועים בערך, היה ילד ראה משהו מנצנץ בבור ביוב וחשד שזה סכין ובאמת באו וראו וזה שזה היה שני סכיני מטבח פשוטים, שמי יודע כמה זמן היו שם".
"רגע, אבל מה עם האקדח, מטעני החבלה ומעצר המחבלים?"
"פייק ניוז. לא היה ולא נברא"
אבל אני לא סומך עליו, הוא הרי מאלו שמסתירים מאיתנו את האמת. אז המשכתי לחפש כך הגעתי אל איש החינוך הרב יוסי נויגרשל מי שעל פי הדיווחים, הוא זה שהתקשר למשטרה.
"שלום וברכה הרב נויגרשל, סליחה שאני מפריע אבל אנשים בפאניקה ואמרתי שאני צריך להרגיע את האנשים."
"תרגיע אותם, אין לי מושג מי האינטרסנט שרוצה להפחיד ולהבהיל את האנשים."
"כן תודה, מנסיון שלי זה כמה גורמים, אחד מהם הוא היצר האנושי כביכול להגין על חברים שלנו ולספר להם את מה שלא רוצים שנדע, 'מה שמסתירים להם בתקשורת וכאלה, כאילו לעזור להם."
"אכן, אבל לא הסתירו פה שום דבר. הייתי נוכח בסיפור מהתחלה, עד שלקחו את זה. חיכינו כמה ילדים על המדרכה להסעה וילד ראה שם בבור ניקוז של מי גשמים סכינים, הזמנתי את מחלקת ביטחון של מודיעין עילית תוך כמה דקות הגיע סייר הגיע משטרה, באו ראו לקחו בצורה סטרילית. לא רובים, לא 16 לא אקדחים, לא מחבלים, לא עמד המנהל ממול וראה. לא נכנס לא הגיעו מחבלים. שמעתי סיפורים הזויים."
"איזה סכינים זה היה?"
"סכיני מטבח כאלה. האמת אני בתור אזרח לא נלחצתי, אולי זה של בני נוער, מאוד קשה לי להאמין שערבי שם את זה שם. אין שום סיבה."
"ולמה נראה לך אנשים מפיצים שמועות, למה נהייה כזה טרררם?"
"יש אנשים שחיים בפחדים ובצדק בגלל גל האירועים האחרון, אז הם לוקחים סיפור קטן ומפתחים אותו הלאה.
האמת צריך לדעת שיש כל הזמן ניסים, כתוב 'הללו את השם כל גויים', למה גויים? לכאורה אנחנו היהודים צריכים להלל? אבל רק הגויים יודעים מה היו התוכניות שלהם כמה באמת הם רצו להזיק. אבל במקרה הזה, לא היה ולא נברא."
"אני מנסה להבין איך השמועות התגלגלו."
"תשמע, ראו את זה הרבה בחורים ונערות מהסמינר, וילד מעביר לילד ובחור מעביר לבחור. אתה יודע, בא אלי היום אדם אומר לי שהסיפור בטוח אמיתי, שאלתי אותו, איך אתה יודע? אמר לי שהשומרים פרסמו את זה."
"מצחיק, כי אני דיברתי עם אחד מהשומרים ואמרו לי שהעיפו מהקבוצה שלהם את אותו נער שהפיץ את זה."
"אתה מבין! וההוא היה בטוח שזה אמיתי. טוב מוישה, תמשיך לעשות חייל, תמשיך להתפלל ולבטוח בקדוש ברוך הוא."
"תודה רבה."
בשיחה עם הרב יוסי נויגרשל אני מופתע לקיצור. לא היה ולא נברא, אבל אל דאגה, לא שהמציאות משנה, כי יש סיבות לכך שהידיעות האלו בסגנונות שונים ימשיכו לרוץ, זה קורה בעיקר בתקופות לחץ בטחוני או בריאותי אז בכל פעם עולות מן האוב מחדש הידיעות על "תפוזים מורעלים מעזה", "דוגמיות בושם המחולקות חינם ע"י מחבלים ומכילות רעל קטלני" "אל תענו לצילצול, זה מחבלים שישגרו עליכם טילים" וכמובן טחינה של חברה ספציפית שעל פי הידיעה השקרית "מכילה חומרים מסרטנים ותומכת במחבלים". מיד נסביר למה הידיעות האלו מועברות, אבל קודם לכן, הנה כמה סימנים לכך שהיא לא אמיתית:
1. טעויות כתיב וכיתוב לא מקצועי: זה שיש מספר סימני קריאה (!!!)
2. כיתוב על כך שמסתירים מאתנו: "הידיעה שלא תתפרסם בשום מקום"
3. ההפחדה: "פיגוע המוני וטבח בילדים וביהודים"
4. האימות: בגוף הידיעה כתוב ש "זה סיפור אמיתי מיום שישי האחרון".
בגדול יש איזה בסיס של נקודות נכונות. על "מחבל שפרסם פוסט שהוא רוצה להתאבד", או אכן "סכינים שאכן מצאו" אך מכאן ועד תפיסת מחבלים, המרחק רב. לפעמים אם הדברים מוגזמים מוסיפים איזושהיא ספקנות "מישהו שמע?" או "הבן של חבר שלי שמע (תמיד זה יהיה הבן של או חבר של". בסופו של דבר אם נצליח להגיע לכותב הידיעה הוא יגיד שבסך הכל הוא רצה להודות ולהלל ולפרסם על ניסים ונפלאות, ואכן בדיוק בשביל זה יש את קו הישועות.
אגב, מצאתי גם עדות לגודל הטמטום האנושי ולזהירות לה אנו נדרשים כשבתחילה כשקראתי את ההודעה כתבתי בתגובה הומוריסטית שנס ההצלה הוא בזכות פעילות של חבורת מצוות, חבורת תריי"ג יחד עם שמואל ארגמן. רק שאחרי כמה דקות כבר קיבלתי ד"ש מאחד שאמר לי שהוא קרא שמשה מנס כתב שהוא מכיר את הילדים שמצאו את הפצצה...
אז למה זה ככה. למה אנשים מפיצים שמועות, איך מזהים פייק ומה דרכי ההתמודדות עם שמועות לא נכונות. שוחחתי בעבר עם חנן כהן מי שהקים את אתר 'לא רלוונטי' שמאז 2002 כבר עוסק בתחום.
"לפני שנים רבות קיבלתי הודעת מייל שמחפשים נעדר" סיפר לי חנן "לא היה כתוב מה קורה עם זה. היה מספר טלפון והתקשרתי בחשש לשאול מה קורה. והאבא ענה שהבן ז"ל טבע בכנרת. המקרה גרם לי לזעזוע, פתאום הבנתי את משמעותם של שמועות והחלטתי לנסות ולפעול בנידון."
"ההודעה הראשונה שפרסמתי באתר הייתה על אימייל שמחפשים תרומת דם לחולי סרטן והתברר לי שבכלל לא צריך, כי הוא נפטר".
למה שמישהו יפיץ כזה אימייל?
"לדעתי האימייל הזה התחיל כדבר אמיתי, כתרומה לילדה קטנה. אבל כמו שקורה הרבה עם שמועות. שמועות משתנות ועוברות מוטציות. אנשים, חלקם נשמות טובות, מחליטים לשנות כדי שיהיה יותר תפוצה כי הם לא חושבים שזה יזיק".
בעצם הרמת את הטלפון ובדקת שזה נכון, לא איזה בדיקה מסובכת ומורכבת כמו שאולי היינו חושבים שצריך לעשות?
"נכון, אולי תופתע, אבל בדרך כלל זה ככה. רוב הידיעות שרצות הן ידיעות שמתורגמות משפות זרות. הדבר הראשון שאני עושה כשאני מקבל ידיעה חדשה, זה לבדוק באתרים בינלאומיים לבדיקת עובדות. ששם אפשר למצוא את המקור. זה נכון שיש מקרים מסויימים שאי אפשר למצוא מקור, אבל להיות חשדן זה השלב הראשון".
יש מקרה בו אני קלטתי על משהו שהוא לא נכון. בא אדם למכור צמידי אנרגיה בכולל בו למדתי, הוא דרש המון כסף על הצמידים שבאמת היו מרשימים עם חוברת הדרכה וקופסה מהודרת. בחוברת היה מוזכר שמו של רופא מנהל מחלקה מבית החולים קפלן - ואני התקשרתי לבית החולים קפלן כדי לברר, והתברר שלא היה ולא נברא...
"נכון. לפעמים רק צריך להרים טלפון, אבל הנקודה העיקרית היא שצריך להרים את הטלפון. הכל מתחיל בזה שאנשים רוצים להאמין בדברים. לדוגמה אין מה להתווכח עם אנשים שמאמינים במשהו. אתה מאמין כי אתה רוצה להאמין בידיעה ובסמכות שאמרה לך את העובדה. הרגע שבו אתה מפקפק, הוא הרגע שבו כנראה תבין שזה לא אמת.
"הנה, בדוגמא של הצמיד שנתת. אנשים מאמינים בצמיד כי הם רוצים להאמין לו. מה גרם לך לבדוק את זה, לבדוק האם קיים מנהל מחלקה? הפקפוק שלך בצמיד האנרגיה. כך שהאמת לא רלוונטית אם מקבל ההודעה לא מעוניין בה".
ואם נשליך את הרצון להאמין לגבי השמועות?
"יש כל מיני שמועות, וכל מיני סיבות להפיץ אותם. סיבה ראשונה, היא חיזוק התחושה הקהילתית. זה שאנשים מעבירים שמועות מאדם לאדם ומטלפון לטלפון נותן להם להרגיש חלק. נותן להם להרגיש משמעותיים.
"זה מחזק את הקהילתיות והערכים שהם מאמינים בהם. את תחושת השייכות לקבוצה מסוימת. זה לא קשור לתוכן עצמו ואם הוא בכלל קרה. העובדות פחות חשובות.
"סיבה שניה לשמועות קשורה לביטחון האישי. נניח ביטחוני - 'יש דוגמיות בושם מורעלות'. בכל פעם שיש מתח ביטחוני עולה השמועה הזו, והתפוזים עם המחלות והטלפונים שמגיעים מעזה. הכל קשור לתחושת הביטחון האישי וחיזוק תחושת החירום.
"סיבה שלישית היא הנושא הבריאותי. זה הדבר שהכי חשוב לנו ולכן השמועות רצות. כשאדם שולח לחבר שלו עיצה, אזהרה או טיפ בריאותי הוא אומר לו: אני רוצה לעזור לך ולדאוג שתהיה בריא, ואתה כמקבל המסר שמח שדואגים לך. זה לא בא מרוע, אלא מרצון לעזור.
"סיבה נוספת היא הפצת שמועות כדרך להתמודד עם קושי. קח לדוגמא שמועה פופולרית של לבונה לריפוי קורונה. עכשיו מה העניין - החברה החרדית הייתה לה בעיה להתמודד והיה נוח שיהיה פתרון שגם מתחבר ללבונה בבית המקדש. פתרון שעוזר להתמודד עם המצב שלא מחייב אותנו ללכת להיבדק או לשנות מההתנהלות שלנו".
עצוב, זה גם מתכתב עם ידיעות שבחלקם היו מוטות בנוגע לזלזול ולרשלנות שהייתה בבית החולים. אגב, אם אנחנו כבר מדברים על קורונה. תחום הקונספירציות שמניב הרבה מהשמועות, מה יש לך להגיד לגביו?
"תראה, תאוריות קונספירציה זה נושא מאוד מעניין וגם אי אפשר להתווכח איתן בעובדות, אבל אפשר לומר שהייתה הצלחה בהתמודדות איתם, עם נתוני המתחסנים אי אפשר להתווכח".
דיברנו על המניעים של מפיצי השמועות. אבל יש גם מקרים של גופים גדולים שמפיצים שמועות…
"אתה עושה טעות נפוצה. חשוב שנעשה הבדלה בין שמועות לבין פייק ניוז. פייק ניוז זה לא שמועות. פייק ניוז זה שימוש בשמועות בשביל להפיץ פייק ניוז. מוכרים מקרים רבים מהעולם שגופים הפיצו ידיעות כזב במטרה מסויימת. כאן בארץ מנגנונים פוליטיים בישראל הם הגורמים הגדולים ביותר לפייק ניוז".
תן דוגמה…
"'הערבים נוהרים לקלפיות באוטובוסים', זו הפצת שקר מכוונת בשביל לגרום לתוצאה".
שוב, חשוב לי לחדד את ההבחנה בין פייק ניוז לשמועות, זה לא ממש ברור לי. אם החמאס מפיץ מידע לא נכון, זה לא שמועות?
"אני אתן לך דוגמה איך נולדת שמועה. סיפור אמיתי. היה תקופה שבאופן סטטיסטי מתו הרבה ילדים ממוות בעריסה. אישה אחת שמעה מדוד שלה שהיה עובד בסופר פארם שהמנהלת ביקשה מאחת העובדות שתזיז את הבמבה ממדף מסוים. אותה אישה עשתה את ההקשר בראש, שאם ביקשו להסיר במבה מהמדפים זה כנראה בגלל שזה גורם למוות בעריסה, אז התפרסמה הודעה ברשתות החברתיות שעומדת לצאת הוראה ממשרד הבריאות ושבנתיים כולם צריכים להפיץ.
"אגב. יש כאן עוד תהליכים שגורמים לכך שהערוץ של הפצת השמועה הוא מהיר. האנשים מרגישים צורך להפיץ, כי במקומות הרשמיים לא יעדכנו את זה. הם חייבים 'להציל' את המצב. יש את ה'אנחנו' ו'הם'. ולכן 'תעבירו לכולם'".
מה הם כללי האצבע לזהות שמועות?
"אין כללי אצבע, צריך לעודד אנשים להיות חשדנים. אם אתה חשדן ומפעיל ביקורת כבר עשית תשעים אחוז מהדרך כי כל מה שצריך זה לכתוב את אותם מילים מהשמועה בגוגל ומהר מאוד תגלה את האמת"
תודה חנן.
לסיכומם של דברים, אל תאמינו להודעות לא מזוהות שקיבלתם, תפקפקו בכל הודעה מוזרה, תבררו לבד - מה נכון ומה לא, והכי חשוב, עצרו את הפצת הפייק והשמועות, יש מקרים שהפצה של שמועות יכולה לפגוע באחרים, נפשית, בריאותית ומנטלית. אל תעבירו הודעות מפוקפקות.