פרק א': עד לפני 15 שנים, הרב משה ארמוני שידר בערוץ קול הנשמה וערוץ 2000, תוכניות שעוסקות בפנימיות התורה בפרשת השבוע. לאחר שנים רבות בהן מסר שיעורים בכל רחבי הארץ בנושאים אלו, הוא הקים עמותה שעוסקת בהפצת פנימיות התורה ומאז הוציא 22 ספרים ונכנס לתחום הרפואה האלטרנטיבית.
הרב ארמוני מקבל קהל בנושאים רפואיים, רגשיים ונפשיים. במהלך השנים פיתח שיטה שמכונה רפואת עץ הדורות השמה דגש על קונסטלציות משפחתיות, טראומות בין דוריות וטראומות הקורות סביב ההריון והלידה, כמו כן, מעביר קורסים לקהל הרחב, לאברכים ונשותיהם, להכשירם להיות מטפלים ברפואת עץ הדורות.
בחודשים האחרונים ההדיר וביאר הרב ארמוני ספר קבלי בשם 'רזא דמהימנותא' שכתב המקובל הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל משקלוב זי"ע מגדולי תלמידיו של אדונינו הגר"א שעלה לארץ ישראל בשנת תקס"ח (1808) והיה מראשי הקהילה הפרושית בירושלים שבנה מחדש את ביה"כ 'החורבה'.
מה מביא אותך לעסוק בהאדרת ספר קבלה לגה"ק רמ"מ משקלוב?
"התחלתי לעסוק בזמנו בכתביו של המקובל הקדוש רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה שחי לפני כמעט 800 שנים. מאוד התפלאתי איך הוא הצליח לכתוב ללא מחשוב ספרים שלמים המורכבים על גימטריות מסובכות כל כך. שיטתו בקבלה הייתה בשיטת הקבלה הנבואית מבית מדרשו של רבי ברוך התוגרמי זצוק"ל וחסידי אשכנז כגון רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמיזא ותלמידיהם. רבי אברהם אבועלפיה זכה לגלות סודות גדולים. כתביו הם עמוקים ולהוגה בהם נפתחים שערי חכמה, וניסיתי להבין כיצד הוא עשה את זה.
"לכן החלטתי לכתוב מילון גימטריות שיצא לאור בשם "ארמון על מכונו" שמסדר גימטריות לפי סדר מספרי רץ, אבל מהר מאד הבנתי שרבי אברהם אבולעפיא ושכמותו מביאים את הגימטריות בדרך של גילוי ממרום ולא בדרך של חשוב. התחלתי לחפש גימטריות בתוכנות מחשב, וגיליתי את ספרי הרמ"מ והאדמו"ר מקומרנא ששם הסגנון דומה ומבוסס גימטריות. ולכן התחלתי ללמוד את כתביו ולפרש אותם".
בעניין ספריו של ר' אברהם אבועלפיה, האם כבודו מודע לכך שהרשב"א כתב על ר' אברהם אבועלפיה "שם רשעים ירקב"?!
החוקר הג"ר בנימין המבורגר מעניק 'מקום של כבוד' לר' אברהם אבועלפיה בספרו "משיחי השקר ומתנגדיהם", והוא מביא שלל של ראיות שר' אברהם אבועלפיה מוגדר כמשיח שקר אצל חכמי דורו, ואף קיבל על ספרו הסכמה משר התורה הגר"ח קנייבסקי והמשגיח הגר"ש וולבה. בספרו 'משיחי השקר ומתנגדיהם' מובאים מקורות שהרשב"א החרים אותו, ובמשך מאתים שנים ספריו היו מוחרמים ולא הודפסו, עד שרבי חיים ויטאל ציטט את דברי תורתו ללא שמו, ומאתים שנים אח"כ החיד"א כתב שהוא היה תלמיד חכם גדול, ומאז נפתחו לומדי הקבלה לספריו של רבי אברהם אבועלפיה, וחרמו של הרשב"א נשכח.
וכנגד אלו שטענו שהאריז"ל הורה לתלמידו רבי חיים ויטאל לצטט את דברי תורתו של ר' אברהם אבועלפיה, - הרב המבורגר ציטט כתגובה את הגאון רבי חיים שאול קרליץ גאב"ד שארית ישראל שאמר בהאי לישנא: "שום אחרון, גדול ככל שיהיה, אינו יכול לבטל את דעת תורתו הברורה של הרשב"א בענין בן דורו אבועלפיה". הרב המבורגר אף מביא ראיות מגדולי החסידות שטענו על מספר מנהגים המיוחסים לאר"י הקדוש שאינם ממנו "לא מיניה ולא מקצתיה", וכנראה שהוא רומז שיתכן שרבי חיים ויטאל ציטט את ר"א אבועלפיה על דעת עצמו.
לסיכום: דעתו של הרב המבורגר שיסוד סביר להניח שהמקובלים המאוחרים שהחלו לצטט מספריו של ר"א אבועלפיה לא ידעו כלום על אישיות מחברם, וציטטו מתוכם דברים שהתקבלו על דעתם, או שבטעות יחסו את הכתבים למחבר אחר, ואיך כבודו עסוק בלימוד תורתו של ר' אברהם אבועלפיה?!
"השאלה אינה במקומה ומגמתית. ראשית, הרמ"ק מצטט את רבי אברהם אבולעפיה בספרו פרדס רמונים, והאריז"ל בברכת כהנים מביא כוונות מרבי אברהם אבולעפיה וכן בכוונות קריאת שמע בשם ע"ב מביא את אחד מ-10 הסדרים שנתן רבי אברהם אבולעפיא בספרו חיי עולם הבא. ולא רק חכמי צפת, בספריה הלאומית יש מעל אלף כתבי יד של ספרי אברהם אבולעפיא שהיו בשימוש אצל חוגי החסידים, אצל הגר"א ותלמידיו ואצל חכמי ירושלים הספרדים.
"רבי יהודה אלבוטיני היה רבה הראשי של ירושלים במאה ה-16 וכתב ספר בשם "סולם עליה" שהוא סיכום של תורת הצירוף של רבי אברהם אבולעפיה. גם הרמב"ם, הרמח"ל והבעל שם טוב היו שנויים במחלוקת בחייהם ורק אחרי שנים ארוכות התבררה צדקתם. ואני הקטן נסמך על דעות אלה. בהילולה שערכתי בס"ד לרמ"מ משקלוב בל' שבט השנה נכחו גם חסידי חב"ד וידוע שהרמ"מ היה בעימות חריף מולם, ועם כל זאת יכולים היו ליהנות מדברי תורתו העמוקים.
"לפני שנים אחדות הודפסו רבים מספרי הרב אבולעפיה לראשונה, וחכמים רבים הוגים בהם בשקיקה. אני מודע לסכנה בתרגול שיטתו שלא בקדושה ובטהרה, ואף הוא הזהיר זאת בספריו. וראו מה קרה לרבי יהודה אלבוטיני בתחילת עיסוקו כמובא בהקדמה לספרו 'סולם עלייה'".
תודה רבה המשך יבוא
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com