מדי שנה מגיעים לנפאל כשש מאות אלף תיירים, מתוכם יש כ-15 אלף מטיילים ישראלים.
נפאל היא בירת הטרקים (מסלולי הליכה ארוכים) אשר כוללים בתוכה טיפוס בהרי ההימלאיה והר האוורסט הידוע, הנוסקים לגובה של למעלה משמונת אלפים מטרים, כאשר הנוף הנשקף מהם הוא מהיפים בעולם.
בשנת 2014 התרחש אסון בעקבות סופת שלגים ברכס אנאפורנה בנפאל שגרמה למפולת שלגים. 43 מטיילים נהרגו באסון, בהם ארבעה ישראלים ועוד רבים נפצעו מכוויות קור.
מזג האוויר הקשה נצפה מראש, סופת השלגים היתה צפויה אך לא הועברו אזהרות ברורות למטיילים וכך התרחש האסון הנורא.
ארבעת הישראלים שנספו באסון הינם נדב שהם, אגם לוריא, תמר אריאל - נווטת הקרב הדתייה הראשונה בחיל האוויר הישראלי (גופותיהם נמצאו שעות ספורות לאחר האסון), ומיכל צ'רקסקי (גופתה נמצאה רק לאחר שישה ימים מהאסון).
חזרנו אל הרגעים הדרמטיים של האסון ועוד סיפורים רבים על חילוצים, יחד עם שליח חב"ד במקום הרב חזקי ליפשיץ.
השלבים עד למסוק באוויר
לא קל להוציא סיפורים מהרב חזקי. הוא עסוק מדי יום במסירת שיעורים, שיחות ודאגה למטיילים. גם את החילוצים הדרמטיים שהוא עושה, הוא עושה בפשטות וענווה עם מלא חיוך. כמעט תמיד תראו אותו מחייך. רק אחרי שלחצנו עליו לגלות לנו איך נראים החילוצים, התרצה ר' חזקי לפתוח בפני גולשי 'כיכר' צוהר קטן לפעילות היומיומית שלו.
"בית חב"ד, הוא כמו תחנה מרכזית", מספר הרב ליפשיץ. "כולם יוצאים משם לטראק וחוזרים לשם בסיום. מטבע הדברים אם מישהו שהיה צריך להגיע לאיזשהו מקום לא הגיע או אם יש חשש מצד בני המשפחה שמטייל נעלם – אנחנו מתחילים בפעילות איתור ראשוניות.
"בהרבה מאזורי הטריקים אין תקשורת וזה יכול ליצור לחץ. לעיתים זה לחץ שווא כי לאחר מכן מתברר שלא היה למטייל איך להתקשר. כדי לענות על הצורך הזה אנחנו נותנים לאנשים מכשירים לווייניים שדרכו הם גם יכולים לשלוח הודעה הביתה וגם לפי המכשיר אנחנו רואים את המיקום שלהם ומוודאים ששלומם טוב".
מה אתם עושים עם מטייל בעת מצוקה?
"במקרה הצורך, כשמטייל נקלע למצוקה, ניתן לשלוח הודעת סמס ואנחנו נותנים הנחיות איך להסתדר במקרים כאלה ואחרים ואם יש צורך אנחנו עוזרים לאנשים לרדת מההר הגבוה שהוא טיפס אליו".
"לפני שנגדיר אדם כנעדר, נגדיר אותו כ'מנותק קשר' וננסה לאתר אותו בעזרת אנשים שנמצאים בשטח", מספר הרב ליפשיץ את התהליך, "אם לא נמצא אותו בכל סל הכלים שיש לנו – נרים מסוק ונחפש אחריו במקומות ששם אנחנו חושבים שהוא יכול להיות.
"היתה לנו קבוצה שטיפסה בטעות על קרחון ונתקע. בזכות הלוויינים שהיו עליהם יכולנו לראות איפה הם על המפה וככה אמרנו להם איך ללכת בלי למעוד. אם הם היו שם עוד כמה שעות הם יכלו לקפוא. אנחנו הוצאנו מקומיים מכפר סמוך שילכו לכיוונם וכך הם חברו אליהם והגיעו למקום מבטחים".
כמה סיפורים כאלה קורים לך בחודש?
הרב ליפשיץ מחייך: "זה סיפורים שבכל יום".
פלאפונים לווינים
אלו סיפורים שנגמרים בטוב. יש סיפורים שנגמרים אחרת?
"אכן. יש גם סיפורים עצובים", מאשר הרב ליפשיץ, "בחור ממשפחה חרדית אמריקאית טיפס על הר של שמונת אלפים ארבע מאות מטר גובה. מי שמגיע לשם, מגיע בטיפות חמצן האחרונות שיש לו. הוא מעד ומת שם. כמה שניסינו עד היום, לא הצלחנו להביא אותו לקבר ישראל. עשינו שאלת רב כמה עלינו לנסות, הן מבחינת ממון והן מבחינת סיכון כדי להביא אותו לקבר ישראל, ולצערנו, בגלל הסכנה הרבה שיש בזה – זה לא התאפשר. ניסנו גם להוציא משלחות מסודרות שיצאו לשם – אבל זה לא צלח עד היום. כשהם הגיעו עד הפסגה, הם היו תשושים מדי כדי לחפש אותו... מקווה שנוכל בקרוב להביא אותו לקבר ישראל".
"בסוכות תשע"ה הייתה את סופת הציקלון (הסופה איתה פתחנו את הכתבה. א"ט), בעקבות מפולות שלגים כבדות, עשרות ישראלים נתקעו בסופה. ההורים של אחד הישראלים שנפטרו ביקש להנציח את בנו בעזרת פלאפונים לווייניים, מכלי חמצן ומחוללי חמצן. כך אנו יכולים ליצור קשר יומיומי עם מי שנמצא שם ולוודא את שלומו הטוב. בזכות אותם פלאפונים הצלחנו לאתר במהירות יחסית את כל הישראלים שנתקעו בהרים, בעוד אנשים ממדינות אחרות לא אותרו גם כעבור חודש".
שאלה מסקרנת, אתה עצמך עשית טיול כזה בערים?
"במהלך החילוצים הגעתי למקומות האלה", מחייך במרירות הרב ליפשיץ.
כמה עלות כל מסוק שמעלים לאוויר?
"עלות מסוק מגיעה לכמה אלפי דולרים בהתאם למרחק אותו אנחנו צריכים לטוס. רוב מוחלט של הטסים מבוטחים רפואית וחברות הביטוח מממנות את הפינוי והטיפול הרפואי".
