הכנסת שבה השבוע לפעילות, אחרי כמעט חודשיים של פגרה, במהלכם קואליציית בנט-לפיד חטפה מהלומה עם פרישת יושבת ראש הקואליציה עידית סילמן והפכה להיות קואליצייה בת שישים חברים בלבד. גם אם הממשלה תצליח לשרוד איכשהו את מושב הקיץ, שעתיד להסתיים סמוך לתשעה באב, הרי שהנחת המוצא היא שחוקים רבים לא יקודמו.
הכלכלן הבכיר יוסי זעירא, פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "כלכלת ישראל", התייחס בריאיון לרפאל כהן בתוכנית "הכלכלית" להתנהלות ממשלת בנט-לפיד: "רוב השרים וקובעי המדיניות בממשלה הזו - ליבם גס בעניים. לא רק חרדים, אלא גם ערבים".
זעירא הדגיש כי להערכתו, למרות המשבר הפוליטי המתקרב שיכול להוביל לשיתוק פוליטי, אנחנו לא הולכים למשבר כלכלי נוסף. "בכלכלה קשה להתנבא על העתיד, מצב הקואליציה יכול להשפיע על המדיניות הכלכלית שתינקט או שלא תינקט, אם כי ברור שיכולת הממשלה להעביר חוקים נחלשת. למרות זאת, עברנו את משבר הקורונה, ועכשיו אנחנו כבר ביציאה ממנו, ויש משבר נוסף בעולם, המלחמה באוקראינה, אבל אנחנו רחוקים ממנו".
מחבר הספר "כלכלת ישראל" סיפר כי נוכחות אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן ברוב הממשלות האחרונות הובילה למדיניות כלכלית שמאלית יותר: "הממשלות היותר ימניות מבחינה כלכלית שהיו פה היו בדרך כלל ממשלות בהן חרדים לא היו חלק מהקואליציה. ש"ס ויהדות התורה הן מפלגות שמייצגות אוכלוסיות עניות מאוד, ולכן פועלות באופן נחרץ לבלימת רפורמות כלכליות ימניות", הסביר.
זעירא לא היה מוכן להמליץ לפוליטיקאים האם לחתור להעברת תקציב המוסכם על הקואליציה והאופוזיציה טרם פיזור הכנסת, אם אכן המערכת הפוליטית תתקרב לבחירות חדשות: "זו שאלה פוליטית יותר מאשר כלכלית. זה נכון שכשאין תקציב זה דבר לא טוב, אבל בסה"כ מבוססים על התקציב הקודם. אנחנו אוהבים לבקר פוליטיקאים, אבל הם נציגי הציבור ואין להם תחליף במדינה דמוקרטית. תפקידם לקבוע מדיניות, ולא היועצים", נימק.