פרק א': קבוצות רבות יש בוואטסאפ, מהן של נייעס רדודות, ומיעוטן הפצת תורה, ושו"ת. זכה כותב השורות והוא חבר ומנהל קבוצה בשם 'דיונים תורנים היסטוריים', בה חברים תלמידי חכמים חוקרים, במגוון מקצועות התורה.
בתחילת חודש שבט תשפ"ב, התרחש בקבוצה ויכוח סוער הקשור לפגישת הרבי הרש"ב מליובאוויטש אצל הנוירולוג והפסיכולוג היהודי ד"ר זיגמונד פרויד בחורף תרס"ג – 1903. (ראה: חב"ד און ליין, י"א תמוז ה׳תש״ע; מסמך היסטורי נחשף: אדמו"ר הרש"ב על הביקור אצל פרויד).
בלהט הוויכוח שני חברים; חבדניק וליטאי, התווכחו בלהט, ו"בְּעִדָּנָא דריתחא" זעם החבדניק על חברו, וכתב: "לך לעֲזָאזֵל!".
עוד בטרם אחד הצדדים נפגע, בתור מנהל קבוצה, עצרתי את הדיונים, הרגעתי את הצד הנפגע והבהרתי לו, שלמרות שבעברית מדוברת המשפט: "לך לעזאזל", הוא: "קללה המבטאת כעס רב"; ביקשתי ממנו שיכבוש את מידותיו, ובתמורה לכך הבטחתי: "אם לא תגיב לו, אקח אותך באמת לצוק עזאזל, תצפית מדהימה, היכן שאבותינו השליכו ממנו את השעיר ביום הכיפורים", ובכך הסתיים הוויכוח בין החבדניק לליטאי[1].
ביום חורפי שטוף שמש, נסענו אנוכי, וקבוצת חוקרים, חברי קבוצת הוואטסאפ 'דיונים תורנים היסטוריים', לעבר הר עזאזל, במטרה לצעוד באותו מקום, אליו הושלך השעיר שעלה בגורלו להישלח ל'ארץ גזירה' ככתוב: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת... וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל... לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל, הַמִּדְבָּרָה" (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק ח'- י').
חז"ל מבארים שהשעיר לעזאזל היה מושלך מצוק גבוה, וגופו התרסק במורד ההר עד שנעשה איברים איברים.
רצוננו בסיור זה, להרגיש ולו במעט את הרגשתו של הכהן הגדול לאחר שהתוודה על עוונות בני ישראל, וסמך את ידיו על ראש השעיר, ושלח שליח לעבר אותו מקום עלום שם: "הר עזאזל" במדבר, שמחלוקות חז"ל האם היה במרחק י"ב מיל, או עשרה מילים מירושלים.
במסענו אני וחברי חיפשנו שרידים של אותם סוכות שנבנו בכל מייל מדרכו של השליח, בהם המתינו לו מזון ומים, וליוו אותו במבטיהם עד שנעלם במעלה ההר, עם השעיר המדדה בעקבותיו.
חז"ל במסכת יומא (ס"ז ע"ב) מבארים שהשעיר לעזאזל הוא בין הדברים שיצר הרע מקטרג עליהן ואומות העולם תמהים עליו, האם הוא "מעשה תוהו?", התשובה היא דורשים חז"ל: "אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן", כנגד טענות כזב אלו של אומות העולם, שאינם מבינים את גדולת מצוות 'שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל'.
לפני שניכנס לפרטי המצווה החשובה, בדבריהם של רבותינו הראשונים ה'אבן עזרא' והרמב"ן, נציג לגולשי 'כיכר השבת' הלמדנים כיצד ניתן להגיע להר עזאזל לפי חלק מהשיטות.
בסמוך לישוב קֵדָר, במרחק נסיעה קצר מ'מעלה אדומים', ישנו הר מופלא בשם 'מונטר' בגובע 524 מטרים מעל פני הים, ממנו נפרסת תצפית מרהיבה, 360 מעלות. בערבית שמו 'הצופה', על שום התצפית המדהימה בראשו.
חוקרים רבים סבורים שהר מונטאר הוא אותו 'צוק עזאזל' - ממנו אבותינו בתקופת בית המקדש בירושלים היו משליכים ביום הכיפורים את השעיר לעזאזל, כחלק מהכפרה על עוונותיהם.
במסכת יומא מובא הנס המדהים שבשעה שהשעיר עשה את דרכו לתחתית ההר, שם היה מתרסק לחלוטין איברים איברים, בבית המקדש ה"לשון של זהורית" הייתה מלבינה כדברי הנביא ישעיהו: "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ".
המקור הראשוני לנ"צ המדויק של הר עזאזל הוא כמובן נוצרי, שכן היו תקופות בהם יהודים לא התגוררו בארץ ישראל, וגם בתקופות שהם התגוררו, רובם המוחלט של רבותינו זצוק"ל לא התעסקו בגאוגרפיה, אלא למדו 'הלכה למעשה'.
הקיסרית אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה שחיה בירושלים בסוף תקופת האמוראים, הייתה הראשונה לזהות את 'צוק עזאזל' בהר מונטאר, ובנתה על פסגתו מגדל ע"ש אותימיוס. כמה שנים אח"כ הגיע למקום נוצרי בשם סבאס, ובנה על פסגת ההר מנזר. בביקורי בפסגת ההר בחודש שבט האחרון נוכחתי לראות שכמעט לא נותרו שרידים לאותם מבני ע"ז קדמונים.
מה שכן נותר במקום, הם שרידי חפירות ממלחמת העולם הראשונה שבנו כוחות גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדים. עוד נותרו במקום שרידי מתקני חיפוש נפט, ובסיסי צבא מהתקופה בה שלטו במקום הירדנים (תש"ח - תשכ"ז -1967).
המשך יבוא...
•
אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
•
[1] לא נוכל לפרט את פרטי הוויכוח בין החבדניק לליטאי, וכבר הורו גדולי ישראל: "פעמים שאתה מתעלם".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com