ראש הממשלה נפתלי בנט עשה היסטוריה לפני כעשרה חודשים כשהושבע לתפקיד מנהיג מדינת היהודים בעת החדשה כאדם הראשון שחובש כיפה ושומר שבת, אחרי 12 קודמיו שלא. למרות זאת, בנאומו הראשון בתפקיד רם הדרג ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, בטקס הממלכתי ב"יד ושם", בחר בנט לדבר על שנאת הנאצים ופעולותיהם הרצחניות נגד יהודים - ללא פסוקים מן המקורות היהודיים הרבים כל כך.
ראש הממשלה אמנם דיבר באריכות על האנטישמיות ועל עובדת היותה חסרת סיבה הגיונית: בין אם היהודים שומרי מצוות אם לאו, בין אם הם עשירים ובין אם עניים, עמים רבים טבחו ביהודים ללא רחם. האנגלים, הספרדים וביתר שאת - הגרמנים.
"שום אירוע בהיסטוריה, אכזרי ככל שהיה, אינו משתווה להשמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם. ההיסטוריה רוויה, לצערנו, במלחמות קשות, במעשי רצח ברוטאליים וגם בג'נוסייד, רצח עם. אך בדרך כלל מדובר באמצעי שנועד להשיג מטרה, תוחלת כלשהי - צבאית, מדינית, כלכלית, דתית. המקרה של השמדת היהודים שונה. מעולם, בשום מקום אחר ובשום זמן אחר, לא פעל עם אחד להשמיד עם אחר, בצורה כל-כך מתוכננת, שיטתית וקרת רוח, מתוך אידיאולוגיה מוחלטת ולא מתוך תועלתנות", אמר בנט.
נאומו היה מלא בהסברים על הצורך במדינת ישראל חזקה ובאחדות בה, כרמז על הצדק במהלכו הפוליטי להקים ממשלה עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ועם האגף השמאלי בכנסת, אך נעדר ממנו כל סממן דתי מובהק, כגון פסוק או הזכרת הקב"ה בכל דרך, כגון "בעזרת השם".
בטקס נאמו שורדי שואה רבים ושניים שאינם שורדים, שני סמלי שלטון במדינת ישראל, ראש הממשלה כאמור ונשיא המדינה יצחק הרצוג. בעוד הראשון, הדתי, 'שכח' לשלב דברים מיסודותיו הכתובים של העם שלנו, הרצוג, החילוני אך עדיין נכדו של הרב הראשי לישראל לשעבר, שזר בדבריו, לרוב כבדרך אגב, דברים מן המקורות, וסיים בהרחבה על נבואת הנביא יחזקאל.
חבל שכך בחר נפתלי בנט לנהוג. נקווה שבנאומיו הממלכתיים בשבוע הבא, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה וכן ביום העצמאות, יידע מנהיג מדינת ישראל לתקן זאת.