ששת מיליונים מבני עמינו נכחדו במלחמת העולם השניה, ועם ישראל ייחד להם יום מיוחד לזיכרון, יום השואה, אותו אנו מציינים היום.
עוד לפני מלחמת העולם השנייה, בתאריך י"א באדר תרצ"ג (9 למארס 1933), החל גל פרעות ביהודי גרמניה. העולם היהודי הגיב בתדהמה, ובכ"ט באדר תרצ"ג (27 למארס 1933) ארגן הקונגרס היהודי האמריקאי עצרת המונים בניו יורק כמחאה נגד הטרור הנאצי ביהודי גרמניה. העיתון היומי של הוועד הפועל של 'אגודת ישראל' קרא לחרם כלכלי על גרמניה.
לאחר שהמפלגה הנאציונל–סוציאליסטית בגרמניה קראה באופן רשמי להחרים עסקים, חנויות, רופאים ועורכי דין יהודים, הקונגרס היהודי האמריקאי הכריז חרם על הסחר עם גרמניה. יצוין שלא כל הארגונים היהודים הסכימו עם חרם זה, וכך גם חרדי גרמניה בראשות העסקן האגודאי מורנו ר' יעקב רוזנהיים.
האם גדולי ישראל הסכימו עם חרם זה?
התשובה כמובן שלא, שבעים פנים לתורה, וכך כל שאלה השקפתית בכל הדורות.
מרן גאב"ד פוניבז' רבי יוסף כהנמן זצוק"ל והגאון רבי אלחנן ווסרמן הי"ד התנגדו לחרם זה, כל אחד מנימוקיו שלו.
הגר"י כהנמן התנגד לחרם בשל רכוש יהודי רב שמצוי בגרמניה, וצעד זה של החרם, היה יכול לדחוף את גרמניה לנשל את היהודים מפרנסתם לגמרי, ולכן העדיף הגר"י כהנמן פעילות דיפלומטית.
לעומתו, הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד סבר: "מפני חטאינו גלינו מארצנו והתרחקנו מעל אדמתנו. נאסרת עלינו כל פעולה מעשית ומוחשית של התנגדות ואי – תלות שפירושה פריקת עול האומות מעל צווארנו", (קול תש"ל, עמ' 321, הובא אצל פונד להלן).
רוב מנהיגיה הרוחניים של תנועת 'אגודת ישראל' תמכו בחרם: מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, הגאון רבי אברהם דב שפירא רבה של קובנה, הגאון רבי יהודה צירלסון והגאון רבי אליעזר סילבר.
הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי אף תהה על דעתו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, וטען לו שהרי גם עם ישראל הינו אומה, ואסור לנו להתגרות בעצמינו ובוודאי חובה עלינו לשמור על רכושנו מפני הגויים.
כאמור, ייחודי בדעתו היה הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד שראה בחרם על גרמניה סוג של מרידה חילונית בהשגחה האלוקית שקבעה לעם ישראל את עונשו כדי לצרפו ולזככו (ראה: יוסף פונד 'תנועה בחרבות', מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה, ירושלים תשס"ח).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com