לא פעם כשאני בא לכתוב טור עם טיפים ועצות, אני נזכר שאני עוד צעיר לימים ויש כאלה שיכולים לבוא ולהגיד: 'מה הוא יודע מהחיים שלו', 'מי הוא שיבוא ו'יטיף' לנו איך להתנהג או מה לעשות'.
אכן-לכן, לרוב אני מסייג את דבריי בכך שלא על דעתי כתבתי אלא מדעת גדולים למדתי ועל דרך דבריהם את דברי כתבתי, ולעיתים אני מציע לקוראים היקרים לקרוא את כל הטור ואם הם נהנו מקטע כלשהו, יצאו וילמדו וייהנו, והיה והקורא לא נהנה מקטע כלשהו, מכובד למחוק אותו מזיכרונו.
בבואי לכתוב את הטור הזה לרגל 120 שנה להולדת הרבי מליובאוויטש שמתרחש בדיוק היום, י"א ניסן, מיד 'נזכרתי' שאני עוד צעיר. מי אני שאבוא ואכתוב על הרבי הגדול.
אבל זהו. שהפעם זה אחרת. הפעם, אני הצעיר מוכן ומזומן, בראש מורם, לכתוב כמה מילים אישיות, ממני, "הצעיר", אל הרבי הגדול, והלוואי והמילים יפעלו קודם כל עלי ומי יודע, אולי קורא אחד גם ייהנה ודבריי 'יתפסו' גם אותו.
נכון שאני צעיר, נכון שמעולם לא פגשתי את הרבי, אבל אני חושב שדווקא לכן יש כאן משהו מיוחד במינו.
יושב אדם צעיר לימים וכותב בהערצה ואהבה אין סופית לרבי שלו, הרבי של כולם. הרבי שחולל מהפכה בכל העולם.
תחשבו על זה. מעולם לא ראיתיו פנים אל פנים. מעולם לא קיבלתי את ברכתו (אם כי יש לי כמה וכמה דולרים שלו ובחב"ד מאמינים שכל דולר שהרבי נתן למישהו ואחר כך ה'מישהו' הזה העניק אותו למישהו אחר – הרי שהרבי ייעד את זה לאדם האחרון שקיבל את הדולר) אבל אם יש משהו שמחייה אותי ומחבר אותי קצת יותר לאידיישקייט זה לימוד שיחה או מאמר שהרבי אמר.
עצם זה שאני יודע שאני מחובר אליו, שאני קשור אליו, בכך שאני הולך בדרכיו, עושה לי טוב. אני מרגיש ככה שלם יותר עם עצמי.
הרי זה בדיוק מה שלימד אותנו הרבי, אותנו – את כל מי שרוצה ללמוד ממנו, גם אם אתה צעיר לימים וגם אם אתה 'זקן'. גם אם יש לך ידע נרחב בתורה וגם אם פחות, אתה יכול להיות 'שליח' לסביבה שלך. כל עוד אתה עסוק בלהפיץ אור, לא משנה באיזה גודל האבוקה שלך, כי אור יכול להיות גם מנר קטנטן.
הרבי יצר מנהיגים. ומנהיגים נוצרים כבר מגיל קטן ו'צעיר'.
גישתו של הרבי הייתה שלעולם אין לומר על מישהו 'הוא עוד צעיר', 'הוא עוד לא יכול להשפיע על אחרים'. ממש לא. אנחנו כל הזמן בלמידה ואדרבה כאשר מתחילים להתעסק בעזרה לסביבה, הראשון שאנחנו עוזרים לו – זה לנו עצמנו. אנחנו מרימים את עצמנו טפח מעל הקרקע, ולא פלא שנוכל להשפיע על אחרים עוד ועוד, כל עוד אנחנו כל הזמן בלמידה מתמדת.
כאמור, את הדברים אני כותב קודם כל לעצמי, אבל חשוב לי שגם אי מי מהקוראים יתחבר ויפנים.
אם אתם רוצים להרגיש טיפה יותר "מחוברים", קחו לידכם ספר של הרבי, יש כל כך הרבה, ותלמדו ממנו לפחות קטע אחד. איזה תענוג. ואל תשכחו, אתם יכולים להשפיע על אחרים, לא משנה באיזה 'מעמד ומצב' אתם נמצאים ברוחניות.
לפעמים, שאני מתחיל ללמוד שיחה של הרבי, אני שוכח בכלל שאני חב"דניק וכיהודי פשוט אני נהנה בגשמיות מהלימוד בספריו.
*
120 שנה להולדתו של מי שחולל מהפכה בכל העולם ועדיין אנחנו יכולים למצוא תמונה שלו מאזין בקשב רב לילדה קטנה.
120 שנה לרבי שאמר אלפי שיחות ומאמרים עמוקים ונשגבים ועדיין אנחנו יכולים למצוא ילד בן שלוש מסתכל בערגה על תמונתו.
120 שנה לגדול המנהיגים בעם היהודי ועדיין יהודי פשוט, שבחיים לא ראה אותו, יכול לכתוב עליו טור שלם שבסך הכל הוא רצה לכתוב שני מילים:
- אני מתגעגע.