כידוע, לחג הפסח שאנו הולכים וקרבים אליו, ישנם ארבעה שמות:
1. חג הפסח.
2. חג המצות.
3. חג האביב.
4, חג החירות.
מעניין מאוד, שאנחנו רגילים לקרוא לחג הזה בשם "חג הפסח". לעומת זאת, בתורה ובתפילה אנחנו מוצאים שם אחר - "חג המצות".
"את חג המצות תשמור..." (שמות כ"ג ט"ו, ל"ד י"ח).
"...חג המצות לה', שבעת ימים מצות תאכלו". (ויקרא כ"ג ו').
ביעלה ויבוא ובתפילת מוסף אנו אומרים "חג המצות".
האם לא היה מתאים שנשתמש בשם החג המופיע בתורה ובתפילה - "חג המצות", ולא נשתמש בשם אחר - "חג הפסח"?
השיב על כך הגאון מוילנא זצ"ל: השם "חג המצות" מרמז ומזכיר לנו את העובדה, שבעת היציאה ממצרים בני ישראל לא התמהמהו, אלא יצאו בחיפזון ולא חיכו שהבצק יתפח ויחמיץ.
שם זה בעצם מסמל פעולה שעם ישראל עשה, ובשם זה הקב"ה משתמש לחג הזה.
לעומת זאת, השם "חג הפסח" מסמל לנו זכר לפעולה שהקדוש ברוך הוא עשה למענינו, בכך שפסח - דילג על בתי בני ישראל בעת מכת בכורות.
הקדוש ברוך משתמש בשם לחג המזכיר פעולה שבני ישראל עשו.
שלמה המלך עליו השלום - בספר שיר השירים המתאר את יחסי הקדוש ברוך הוא ועם ישראל, כותב: "אני לדודי, ודודי לי".
אם האדם מזכיר את מה שהקב"ה שנקרא דוד, עשה למענו. אזי הקב"ה בתגובה מזכיר את מה שהוא עשה למענו יתברך.
זו הסיבה שהקב"ה קורא לחג בשם המזכיר את עשייתם של עם ישראל - "חג המצות", ואילו אנחנו קוראים לחג בשם המזכיר את עשייתו של הקב"ה למענינו - "חג הפסח".
התנהלות זו באה ללמדנו, שהדרך הטובה והנכונה, היא לא לבוא ולומר מה אני עשיתי בשבילך. אלא מה אתה עשית בשבילי.
כי כשהאדם בא ואומר מה השני עשה בשבילו, הוא בעצם מכיר טובה בכך, וזה גורם ונותן חשק להמשיך ולעשות עבורו עוד ועוד.
התנהלות זו נכונה בין האדם לאלוקים, בין אדם לחבירו, בין בעל לאשתו, בין הורים לילדים.
בימים אלו, נשלמות ההכנות האחרונות לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה.
הניקיונות, הקניות וכל שאר ההכנות לחג, פעמים רבות מביאות איתן גם מתחים וכעסים בין בני זוג ובין ילדים להוריהם, כתוצאה מטענות אחד כלפי השני, מה את/ה עזרת/ה ועשית לכבוד החג?!
אם כל אחד יציג בפני הצד השני, את מה שהצד השני עשה למען החג ויחמיא לו על כך, גם אם הוא עשה דבר ולו הקטן ביותר, ולא יהיה עסוק בלהציג ולומר רק את מה שהוא עשה או מה השני לא עשה, התנהלות שכזו תיתן כח ורצון לצד השני להגביר את עשייתו ועזרתו, ובכך גם יתמעטו התלונות והביקורות על חוסר עזרה וסיוע.
אני לדודי, ודודי לי.
המשך הכנות נעימות, שמחות ושלוות.