כאשר התבשרה אסתר, אלמנה מזה חמש שנים, שבנה בן ה-15 חלה בסרטן ריאות, נאלצה להפסיק לעבוד. המחלה טרפה את כל הקלפים בבית, והרופאים חזו שחורות, אבל בדיוק כשהיה נדמה שאין שום סיכוי, התבשרה אסתר מפי פרופסור בבית החולים שיבא, שתרופה ביולוגית חדשה הגיחה לעולם והיא לגמרי תוכל להציל את הנער ולהאריך את חייו. דא עקא שהתרופה אינה בסל התרופות עדיין והיא עולה כסף רב. האם תוכל אסתר לעמוד בתשלומים?
"אני נקרעת", אומרת אסתר "התרופה הזו היא עניין של חיים או מוות כפשוטו . אלמלא ועד הרבנים, הייתי נופלת מזמן, ורפאל דביר ודאי לא היה בין החיים". והיא מוסיפה ומספרת:
"אני אם חד הורית מזה שנתיים. בעלי ז"ל נפטר בתאונת דרכים מחרידה והותיר אותי עם שלשה ילדים. הסתדרתי לבד ממש יפה. יש לי עסק עצמאי ואני עובדת כגרפיקאית מבוקשת.
חשבתי שמכסת הצרות שלי הסתיימה עם פטירתו הטרגית של בעלי אב ילדיי ז"ל, ואולם מסתבר שגם בזה אין כללים.
ביום בהיר נפל עלי הרעם: בני הבכור בן החמש עשרה חלה במחלה הארורה.
וכך, כהרף עין, למדנו מילים חדשות: 'טיפול ביולוגי' 'כימו', 'גרורות', ועוד מילים שלא הייתם רוצים להבין, ובעיקר – שלא הייתם רוצים שיהיו בשיג והשיח שלכם. למחלה הזאת יש נטיה לטרף הכל, היא מהפכת את היוצרות, הופכת את הבית על פיו. גורמת לימים שיהיו לילות.
גם מבחינת ניהול הבית - זמנים הם לא זמנים, ארוחות הן לא ארוחות, הילדים בוכים, לפעמים מחרדות, לפעמים מעייפות. ובאחרונה גם מרעב...
ההידרדרות של הילד מהירה מאד, המחלה וזרועותיה הארורות אינן מרפות. יום אחד פנתה אלי הפרופסור שמטפלת בו: "יש תרופה חדישה ביותר שהטכנולוגיה והקדמה הולידו. זו תרופה ביולוגית חזקה שמאריכה ימים באופן רציני מאד. אבל היא יקרה... תוכלי לעמוד בזה?" שאל אותי.
"ברור", אמרתי בלי לחשוב. אני מוכנה לשלם הכול, הכול נראה טפל ולא חשוב: כסף, מותרות, השמלה החדשה שרציתי לחג... הכול מתגמד לאבק פורח ואני נשארת רק עם הרצון האחד והעיקרי: החיים. שהילד שלי ישרוד. שאזכה להיות איתו יום ועוד יום. מה ביקשתי?
"כרגע המצב הוא כזה: הויזה נחסמה, אי אפשר להוציא כסף מהבנק. שני הילדים הבריאים שלי רעבים טכנית. מפעם לפעם הם אוכלים ארוחה חמה אצל בן משפחה או שכנה טובת לב, אבל הבית ריק כפי שלא היה מעולם. אני עסוקה בטיפולים של רפאל דביר. השם ישלח לו רפואה שלימה. ואני נקרעת. אני זקוקה לכם. אני רוצה אוכל לילדים שלי, לשלם עבור התרופה הביוגלית - ומי יכול לחשוב בכלל על הכנות ובישולים לפסח?"
המקרה של אסתר הוא אחד מתוך מאות בקשות המגיעות בימים אלו למשרד של ועד הרבנים לעזרה דחופה עבור הוצאות החג. במשרד הכללי של ועד הרבנים גויסו השבוע עוד 10 מתנדבים חדשים, על מנת לתגבר את מיון הטפסים ולעזור לכל תרומה לעבור באותו היום למשפחה נזקקת.
נציגי הצדקה מבקשים לציבור להירתם למען קמפיין קמחא דפסחא ומדגישים: התרומה שמתבצעת בכרטיס אשראי באתר, מתורגמת באופן ישיר לצ'ק עם תמיכה כספית, או תלוש לרכישה ברשתות מזון כמו "יש חסד" ו"זול ובגדול"
עם ישראל גומלי חסדים, עזרו לנו לתווך בין הלב הרחום שלכם לאלפי משפחות שמחכות לעזרה, להציל אלפי ילדים יתומים, הורים חולים ומשפחות קשות יום, ויהי רצון שתמיד תהיו מן הנותנים!