פרק י"ח: הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורן של ישראל, חי ופעל בין השנים ת"ק (1740), - תק"ע (1809), באותה תקופה של החכם הגליצאי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב (1749- 1826).
- מה גילתה הד"ר שחקרה את דמות החכם לפין?
- המתנה של ראש הישיבה: ספרו של דייל קרנגי
- איזה פרק היה קרוע בספר של קרנגי ב'חמד'?
- החרדים שלומדים בסדנאות של דייל קרנגי
- האם החכם מנדל לפין - היה אדם כשר?!
דבר פלא[1] מציין חוקר החסידות הנודע יצחק אלפסי באנציקלופדיה לחסידות. לדבריו; בשנת תקס"א (1801) כינס הצדיק הנודע רבי לוי יצחק מברדיטשוב סנגורן של ישראל אספת מנהיגים, ובראשם הרה"ק רבי ברוך ממז'בוז', הרה"ק רבי אריה ליב משפולה, ו.. החכם הגליציאי מנחם מנדל לפין. באסיפה דנו בפורענות שפקדה את העם היהודי, ורבי לוי יצחק מברדיטשוב עצמו עמד בראש התורמים למלחמה של הרוסים נגד נפולאון.
קצת רקע. בין השנים 1792 – 1815 נפוליאון שליט צרפת המפורסם נלחם מלחמות רבות שהתרחשו בעיקר באירופה שכונו "המלחמות הנפוליאוניות". באזור שנת 1798–1801 רוסיה התאגדה בקואליציה להילחם כנגד נפוליאון, ומדינות רבות כגון בריטניה, אוסטריה, האימפריה העות'מאנית, פורטוגל, מדינת האפיפיור ונאפולי, הצטרפו אליהם, ואתגרו את צבאה של צרפת.
כעת מתברר, וכפי שכתב החוקר יצחק אלפסי, גדולי החסידות ביחד עם החכם מנדל לפין, תמכו וממנו מלחמה זו כנגד נפוליאון.
כזכור, פרסמנו פה את תגובתו המחכימה של ר' שמואל פינדרוס שטען שהמקור היחיד שבו ניתן לראות אצל מנדל לפין דעות שיש בהן בכדי לפוסלו, הוא התזכיר שהגיש לסיים הפולני אודות מצב היהודים. באותו תזכיר טען לפין ש"הקבלה והחסידות הגבירו את הבערות אצל המון העם היהודי". אולם, טוען פינדרוס שכדרכם של כתבי השתדלות - ספק אם דבריו שם משקפים את דעתו, או שהדברים נכתבו באופן שיתקבל על דעת השלטונות.
התזכיר אותו כתב לפין לממשל הפולני, נדפס בוורשא בשפה הצרפתית, בשנת תקנ"א (1791)[2]. הכינוס של ראשי החסידות הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, הרה"ק רבי אריה לייב משפולה, ומנחם מנדל לפין התכנס בשנת תקס"א (1801), שזה עשור לאחר כתיבת המנשר לממשלת פולין בגנות הקבלה והחסידות, ולמרות כך לפין התכנס עם אדמורי"ם מפורסמים, כדי לעזור ליהודים.
זה אומר, שכמים פנים לפנים: מנדל לפין התייחס כראוי לאדמו"רים, וכן האדמו"רים התייחסו אליו כראוי, והמחלוקת ביניהם הייתה כפי שיש בימינו שלמרות שהדרכים חלוקות, אין חרמות, ושני הצדדים ביחד פועלים יחדיו.
•
[1] ישר כח לידידי מנדי שפירו ששלח לי מקור נפלא זה.
[2] כיום ידוע רק על עותק אחד או שנים ממנו. קטעים מתוכו הובאו במאמרו של נתן מיכל גלבר, בספר היובל לר' אברהם ווייס, עמ' רעא וסקירה נוספת שלו מופיעה במאמרו של הלל לוין, הלל לוין, 'בין חסידות להשכלה: על פולמוס אנטי-חסידי מוסווה', בתוך פרקים לתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה, עמ' קפב-קצא.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com