קוראים יקרים, הכיף שלכם, הלא הוא הסחרור הפוליטי בישראל, חזר! אם התגעגעתם ל - סקרים, 61 כן או לא, משא ומתן להרכבת הממשלה, שלטים, תעמולת בחירות, ריאיונות בלתי פוסקים וכל זה - ייתכן שתיכף תזכו לכל הטוב הזה שוב. בכל זאת, הייתה לנו ממשלה עשרה חודשים.
ננסה לנתח את הפאזל הפוליטי, כפי שהוא היום, מבחינת מפת הסיכויים לכל צעד, ומבחינת מרוויחים ומפסידים:
ממשלת ימין
בהנחה די מבוססת שלא נראה עריק הפוך, או את עידית סילמן חוזרת ליו"ר מפלגתה נפתלי בנט, הרי שמדובר בממשלת 60:60, שסופה להתפרק ושזמן קיומה מוגבל ממילא. בהגדרה המקצועית ניתן לכנות אותה "גוויה פוליטית", גם אם עד מועד קבורתה יחלפו אי-אלו ימים. כך שכעת ישנן שתי חלופות: ממשלת ימין, שזהות העומד בראשה כלל לא ברורה, או יציאה למערכת בחירות נוספות.
הסיכויים להקמת ממשלה יציבה בכנסת ה-24, שנשלטת ע"י הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, ואליהן מצטרפות ימינה, או מה שנותר ממנה, תקווה חדשה או כחול לבן לא גבוהים במיוחד. כיום ישנם 54 ח"כים ימניים באופוזיציה, וצריך עוד 7 לפחות כדי לגייס רוב קואליציוני חלופי מינימלי - אירוע מורכב מאוד.
תרחיש ראשון לממשלה הוא שיתוף פעולה בין ימינה ותקווה חדשה, על 11 המנדטים שנותרו לשתיהן, וכניסה לגוש הימין. סביר שגדעון סער ירצה במצב כזה את ראשות הממשלה, וזו מתנה שקשה להאמין שייתן בנימין נתניהו.
תרחיש שני הוא כניסת כחול לבן על שמונת מנדטיה לממשלת הימין הזו, והיא לבדה. גם אם בני גנץ יקבל את ראשות הממשלה, וקרוביו יקבלו את התיקים המעניינים ביותר, זו תהיה ממשלה שכל מעשיה יהיו ימין. קשה להאמין שגנץ ירצה באפשרות הזו, הכוללת ישיבה בקואליציה עם איתמר בן גביר, דרישות חוזרות ונשנות להסדרת המאחזים ביהודה ושומרון ועוד ועוד, וקשה הרבה יותר להאמין שכלל חברי מפלגתו יסכימו.
התרחיש בעל הסיכויים הגבוהים ביותר, שגם הם נמוכים כאמור, הוא ממשלה בראשות ח"כ בליכוד שאינו בנימין נתניהו. השם המדובר ביותר במסדרונות הכנסת הוא יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ יריב לוין, מרכז האופוזיציה. במצב כזה, לכאורה, יסכימו ימינה, תקווה חדשה, ואולי אולי גם כחול לבן וישראל ביתנו, להיכנס לקואליציה, כאשר האויב הפוליטי נתניהו כאילו יוצא מהזירה. הסיכויים נמוכים מכיוון שבנט, סער וליברמן לא מאמינים לנתניהו, והחיכוך יהיה תמידי.
בחירות לכנסת ה-25
בשונה מהקמת ממשלה, פיזור הכנסת ה-24 ויציאה לבחירות חדשות, כשנה לאחר הבחירות הרביעיות, נראה כמו צעד סביר בהחלט, בעל אחוזים לא מבוטלים, ויש שאומרים אף בלתי נמנע. להצבעה על פיזור הכנסת יש כיום - פוטנציאלית - 60 תומכים, 54 ח"כים בימין ו-6 ברשימה המשותפת. יו"ר יהדות התורה, משה גפני, היה היחיד שהצהיר שיש להקים ממשלה בכנסת הזו, אך כמו שפורט למעלה: זו משימה קשה מאוד. אם יבין גפני שאין סיכוי לממשלה, הוא וסיעתו, דגל התורה, תצטרף ליעקב ליצמן, יו"ר אגודת ישראל, ויחליטו ללכת לסבב בחירות נוסף.
בשונה מסבבי בחירות קודמים - לכנסת הזו אין תאריך תפוגה. כלומר: ניתן לנהל מו"מ ולנסות להרכיב ממשלה במשך שבועות רבים, לפי שהכנסת תתפזר רק במועד האחרון להעברת תקציב מדינה, עוד כמה חודשים טובים.
על אף זאת, סביר שגם החפצים בממשלת ימין בכנסת הזו ירימו ידיים תוך כמה שבועות, אם יראו שאין ממשלה, והכנסת תתפזר בהסכמה. המועד עליו מדברים כעת הוא מספר ימים קודם חגי תשרי ה'תשפ"ג, והיכונו להבטחות בלתי פוסקות - ולתוצאות שישאירו את הסחרור הפוליטי בעינו.
מרוויחים ומפסידים
המרוויחים הגדולים הם שני הבנימינים, נתניהו וגנץ. המפסידים הגדולים הם צמד האחים, נפתלי בנט ויאיר לפיד.
מבחינת יו"ר הליכוד, פרישת סילמן החזירה אותו למרכז המערכת הפוליטית, זאת אחרי שכבר ראה את עדות שלמה פילבר סוגרת עליו ומאלצת אותו אף יותר ללכת להסדר טיעון. מבחינתו הגעה לדיונים מול היועצת המשפטית לממשלה כראש הממשלה יבטיחו לו במידת הצורך הסכם טוב בהרבה ממצבו כראש האופוזיציה, וזה בלי לדבר על כך שהוא יכול לחזור לחלום על הנהגת המדינה.
מבחינת יו"ר כחול לבן, המצב "גן עדן" (כפי שנוהג לומר יו"ר ישראל ביתנו; ר"כ). גם שנוא נפשו, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, כבר לא יהיה ראש הממשלה על הראש שלו; גם כוחו הפוליטי יציב עם שמונה מנדטים - מספר גבוה מאוד בפוליטיקה הישראלית של 2022, שמאפשר תמרון נרחב. מבחינתו, כל צעד הוא רווחי, כולל יציאה לבחירות, ובטח אם ראשות הממשלה בדרך שתיתן לו כוח אמיתי, שכרגע נראית לא ישימה כפי שנכתב למעלה.
את המפסידים תוכלו למצוא בשני משרדים סמוכים ברחוב קפלן, משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ. על נפתלי בנט לא צריך להרחיב: למרות שקצר את הרווח הפוליטי הגדול של המאה וטבע את שמו כראש ממשלת ישראל לנצח, לא כך ציפה יו"ר ימינה לסיים את ימיו בתפקיד, בגלל פרישה מתוך מפלגתו, של אנשים שהריץ אותם לכנסת.
בנט, שדמיין שיש לו עוד שנה וארבעה חודשים בתפקיד, שכוללים דיונים עם מנהיגי העולם ועם תכנונים אסטרטגיים בנושאים מגוונים, גילה שבלשכה הסמוכה לו בכנסת, בקיר שמשמאלו, הליכוד רקמה עסקה שתסלק אותו ממקומו.
יאיר לפיד הוא המפסיד השני, אך בעיקר בגלל התוצאה המיידית, במסגרתה לא יהיה ראש ממשלה כעת. זה עדיין לא אומר שום דבר על העתיד של יש עתיד, בשל חוזקה ועוצמתה הפוליטית שאיננה ניתנת למחלוקת.
מרוויחים נוספים, בקצרה:
יריב לוין - הראה מהי אסטרטגיה פוליטית יעילה, ויכול בהתנהלות חכמה לקחת גם את כל הקופה. בצלאל סמוטריץ' - נותר מנהיגה הבלעדי של הציונות הדתית, עם אהדה גוברת. איימן עודה ואחמד טיבי- מתמוגגים למראה ההפסד של רע"מ וקריסת הקואליציה.
מפסידים נוספים, בקצרה:
יולי אדלשטיין - יכול לאבד את כל המבנה הפוליטי עליו הוא שואף לרוץ בבחירות המקדימות בליכוד, אם נתניהו אכן ירכיב ממשלה. היה מעדיף פיזור הכנסת ללא דיונים שמתעסקים בהרכבת ממשלה בידי יו"ר מפלגתו.
אביגדור ליברמן - באיזו עוד ממשלה הוא יוכל לעשות ככל העולה על רוחו במשרד האוצר?.
מנסור עבאס - יו"ר רע"מ חשב לחזור למצביעים הערבים עם סל תופינים מממשלת בנט-לפיד, ועתיד לחזור לרחוב כועס על הכשלים ואי העמידה בהבטחות.