נראה שמאז מכת ארבה במצרים, שהחגבים הם אחד ממיניו, לא הייתה לבריות הללו פופולריות כה עצומה מאז השבוע האחרון. הסרטונים המופיעים שנים רבות ברשת, בהם מסופר נס החגב, נשלחו בכל רחבי הרשת, ורבים רבים צפו בהם והזילו דמעה על האובדן הגדול בפטירת שר התורה שזכה לנס מפליא זה.
נכנסנו למעונו של חוקר הקבלה והמיסטיקה הנודע הג"ר חיים פוקס ממכון 'סגולת אמת'. הרב פוקס ששנים רבות חוקר את אופן כתיבת הקמיעות ע"פ מסורת ישראל סבא, באופן טבעי נחשף ל"מופתים" רבים מהמקובלים הרבים אודותיהם הוא חוקר. ספרייתו של הרב פוקס מלאה בכתבי יד קבלים נדירים, בהם מובאים אלפי ניסים מניסים שונים על מאות רבנים ומקובלים שונים שחיו בתקופות שונות.
לרב פוקס חשוב לפרסם השקפה אמיתית ונכונה לגבי מה חשוב שנזכור ממרן שר התורה זצוק"ל שזכה לנס מופלא של התגלות חגב לצורך הבנת סוגיה של 'קרני חגבים', ובמונולוג מסעיר הוא מספר לנו את אשר על ליבו.
הרב חיים פוקס: "זכיתי ולפני שנים רבות הייתי בחברת פרופסור זהר עמר (אז היה עדיין דוקטור) בחיפושים אחר זנים מיוחדים של עופות וחיות ובהמות שאבדה מסורתם כדי להחזיר אותם שיהיו מונחים על שולחנות יהודיים שוב. בין בעלי חיים אלו הצטיין החגב בייחודיותו. מאכל חביב שהיה עולה על שלחן בני עדות תימן הקדושה שהיו יוצרים ממנו מאכלים מיוחדים אחרי ייבושו וטחינתו לקמח ועשיית עוגות מיוחדות שלפי המדענים ערכם התזונתי רב מאוד ואפילו היום מנסים לשחזר את ההצלחה הגדולה שלו בגידול מסחרי והפיכתו לטבלאות שיוכלו להזין ספורטאים בימינו אנו.
"החגבים היו גם עולים על שלחן המלכים במצרים ועל זה יעידו התחריטים בגניזה שבמצרים ובכך אנו למדים הלכות רבות מה היה ערכו של החגב בעיני קדמונינו מה ברכתם ועוד.
"החגבים נדירים כיום בימינו אנו, כי כל פעם שלהקה שמגיעה לאיזור היא מיד מרוססת על ידי המדינה שחס ושלום לא יכלו ויחסלו את השדות המוריקים בארצנו. מעניין לציין שכמעט כל המקרים של להקות חגבים מגיעים ממצרים.
"בספרי המקובלים ישנם אפילו קמעין וסגולות מיוחדים לסלק את החגבים מאיזור מושב שלא יזיקו לחקלאות. שהרי שם מושבם ולא בערים שם אין להם כנף ורגל.
"לכן הסיפור המיוחד על מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל שובה את ליבנו כל פעם שמשמיעים אותו מחדש ואולי זאת היתה כוונתו של הגר"י זילברשטיין שליט"א בהזכירו הסיפור הזה בהספדו הגדול על מרן שר התורה זצוק"ל.
"יתירה מכך ניסו להראות רבנים כהרה"ג רבי דן מחבר שסיפר בהתרגשות לחנני ברייטקופף על מקרה בעבר שאחד מהאחרונים זכה להתגלות חגב כפי שאירע לשר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שבענוותנותו הרבה לא דיבר על המופת - עד שהעידה אשתו על אמיתות הסיפור, וכך לימים שמעו גם מפה קודשו.
"המקרה הדומה לדברי הרב מחבר, הוא את שנכתב בספר "שדה יצחק" על הש"ס לגאון הקדוש הרב יצחק גואיטע זצוק"ל (שחי במאה הי"ט) שלמד במסכת חולין בעניין חגבים וזכה ונפל לו היישר משמים חגב לתוך הגמרא.
"חשוב לציין שחקרתי היטב את מופת זה שנטען על הרב יצחק גואיטע וכך הוא כותב: 'אמת אגיד כי בימי חרפי, לילה אחת, בימי החורף, הייתי בביתי סגרת ומסגרת, והייתי לומד בזאת הסוגיא והייתי מדקדק, במה שכתב רש"י... והייתי מדמה בשכלי היאך עם עשויים הכנפיים אם כל כנף יש לו שנים, או אחד על אחד, ובתוך שאני משתומם, נפל על הגמרא שבידי, עוף אחד מזה המין יפה מראה ולקחתי בידי והצצתי בו ומצאתי בו כל כל הסימנים הללו שכתב רש"י, וראיתי שיש לו על בטנו בצורת חי"ת אדומה, וכנפיו היו כפולים זה על זה, ואפשר משום שהם כפולים, אינו יכול לעוף בהם, ובבקר הבאתי אותו לבית המדרש וספרתי המעשה למורי ורבי כמוה"רר חיים ואתורי זל"ה"ה, וכשראה אותו ובדק בכל הסימנים אמר זהו ודאי ששמו חגב, וצורת החי"ת שיש לו על כנפיו רומזת לשמו חגב'.
"שנה לאחר מכן פורסם חוברת דקה בשם 'ויסתבל החגב' מאת ר' אהרן לוצאטו שעבר מילה אחר מילה על דבריו של גואיטע וטען שדבריו אינם אמינים.
"הרב לוצאטו היה אחד מרבני איטליה שמוזכר בשו"ת 'ישרי לב' של הראשון לציון רבי חיים דוד חזן. הראשל"צ ה'ישא ברכה' הגרי"ש אלישר כתב לו תארים מכובדים. הרב לוצאטו חיבר את ספר 'לחם לפי הטף' וספר המוסר 'סמא דחיי' המפורסם.
"על דברי הרב גואיטע שהבחין שהחגב הוא יפה מראה, מעיר הרב לוצאטו: 'אף על פי שהמחבר לא ראה חגבים מימיו כי אם זה הכיר יפיו, כי החגב הזה היה ראש החגבים, ומהולדתו עד יום מותו, תולדותיו וקורותיו, כלם ניסים'.
"בסימן י"ד מוכיח הרב לוצאטו שהרב גואיטע סתר את עצמו: 'באיזה מקום, היתה צורת החי"ת? על הבטן או על הכנפים? בלילה, שהחגב היה ביד המחבר, צורת החי"ת היתה על הבטן ובבקר ביד רבו צורת החי"ת היתה על הכנפים הדבר הזה פשוט הוא, וזה היה נס בתוך נס, צורת החי"ת בעצמה, היתה לה כנפים ופורחתי בבקר, מן הבטן אל הכנפים ובערב, מן הכנפים אל הבטן'.
"לפי דעתי לא ניתן להשוות בין מרן שר התורה זי"ע, שאין חולק שהנס אירע לו כפשוטו, לרב גואיטע שהמקרה שלו קצת שנוי במחלוקת. בכלל חשוב שיזכרו את רבי יצחק גואיטע בחידושי תורתו בספרו 'שדה יצחק' בסיכומי חידושיו ופלפוליו על מסכתות הש"ס, ארבע חלקים, ולא במופת זה.
"יש לציין שבמהדורה חדשה של ספר 'שדה יצחק' שיצא לאור על ידי מכון 'אהבת שלום' (ירושלים תשס"ה), שם בהקדמה (עמ' 27) ניסו להמעיט בביקורות של הרב לוצאטו, ונכתב כך: 'בשנת 1847 הדפיס בטריאסטי אהרן לוצאטו מאמר ביקרתי על דיבור אחד שבספר, בח"א, וקראו "ויסתבל החגב", והיא חוברת דקה מחזיקה שבעה דפים, ונדירה היא ביותר'.
"ואולי בכלל אירועים כאלו חוזרים ונשנים לכולם שהרי אתר חב"ד "מכל הלב" פרסם מקרה דומה: 'בחיידר חב"ד נס ציונה עסקו השבוע במכות מצרים המופיעות בפרשת השבוע פרשת 'בוא'. כאשר עסקו הילדים במכת ה'ארבה' בא מתואר כיצד חגבים בהמוניהם הגיעו וכיסו את מצרים. להפתעת הילדים שמו לב שהגיע לחיידר אורח קופצני, חגב, שממש ללא התראה והזמנה החליט לבקר בחצר הגן'.
"אני זוכר את עצמי בתאריך החשוב ט"ו בשבט שנה אחרי שנה במרוקו בציונו של רבי יצחק אבוחצירא מתפלל על ציונו הקדוש שבטולל, שומע את הסיפורים המדהימים על אישיותו ומידותיו ותורתו הקדושה ומשתדל ומייחל להידמות לו וללמוד מתורתו. ומה צר היה לי לשמוע כעבור כמה שנים שמתפרסמת לה סגולה, "בשמו" שיש לקחת ערק ביום ההילולה ולשים פתק עם בקשה לזכותו ולשתות את הערק שנה אחר כך ותתקיים הבקשה. פשוט עצוב.
"רבי יצחק היה ידוע ששתה הרבה. זה נכון אבל כוחו העצום בקדושה ובלימוד התורה היה עצום יותר ואפילו ערק לא עצר את מוחו הקדוש מללמוד ובזה גדולתו! למה לנו להנחיל לצאן קדושים הדור הצעיר את הדבר היחיד שלא צריך לעשות? האם זה הזיכרון שנישאר לנו מרבי יצחק אבוחצירא דודו של מרן הבבא סאלי זת"ע שהיה מסתכל על דודו בהערצה רבה?
"ואם כבר הזכרנו קדוש ועליון כמוהה"ר רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל, האם נזכור אותו במופת הידוע עם בקבוק הערק והמפית? או היותו רב קדוש ועליון בחכמה עם היותו אב בית דין ששמר על יהדות מרוקו בשתי ידיו צריך לשמר את התורה של הרב ולזכור שכח הלימוד תורה שלא לא היה פחות מכל גדולי הדור זצ"ל ח"ו.
"האם נזכור את הבעל שם טוב הקדוש בתור מייסד תורת החסידות שענפיה בעצומים ניכרים במלוא עוזם עד ימינו אנו והצליח לשמח נידכאים בתורתו הקדושה ובגאונותו בכל הפרדס ולהנגישו לכל פשוט שבעם או שנזכור את קפיצות הדרך שלו עם אלכסיי הרכב? או שעשועיו עם הלולקה שלו? ודאי שלא!
"על רבי לוי יצחק מברדיטשב אוהבים לספר בפליאה על: 'אלפים ורבבות היו נוסעים אליו בשביל לראות עבודתו ובגלל מופתיו ונפלאותיו' אך לא רבים יודעים שהיה למדן עצום ועמד בראש ישיבה גדולה ואפילו המשכילים היו מצטטים אותו בשל כח ידיעותיו ולמדנותו!
"בבריסק היה נהוג לומר שלא מתפעלים מניסים. זה לא אומר שלא היו קיימים אצל רבי חיים מבריסק והשרף מבריסק אלא מתפעלים מהתורה. למה תשאלו, "כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה". נקודה.
"רבי ומורי הרב חיים קנייבסקי זצוק"ל היה באמת שר התורה וכל רגע שהיה לו פנוי עסק בה וידוע האמרה שהאנשים שקיבל "הפריעו לו בלימוד" אך הוא חישב זאת כחסד טהור והעוסק במצווה... אני זוכר את הפעמים הרבות שפניתי אליו לעיצה וברכה ואת הפעמים שבהם נהנה לראות את ספרי הסגולות שהוצאתי ובעיקר את ספר "קבלה מעשיות" ששם יש אוצר מכתבי המקובלים והבעש"ט של קמעין וסגולות עתיקות. וכבר בתמונה תראו כמה פניו האירו מהספר.
"אך דבר אחד היה חשוב יותר וזוהי התורה שלמד. סגולות זה סוכריות אבל האוכל האמיתי שבלעדיו הצבא של השם לא יכול ללכת זוהי התורה הקדושה.
"אני זוכר שמרן הרב שך זצוק"ל נפטר שמעתי את הספדו של הרב שמואל גריינימן שליט"א בתחילת דבריו אמר: 'אני הייתי שנים לצידו והייתי חברותא שלו וכל מה שנגיד עכשיו זה אולי כמו חוט אחד שעובר בין השתי והערב באריג עצום! ולמרות שאותו חוט אדום באריג שחור ניכר לעין האם החוט יכול להגיד שהוא כל האריג?'.
"בואו לא נזכור רק הניסים אלא נדבר בתורתו ונלמד אותה בואו נשים ספר מוסר טוב וננסה להגיע לענוותנות האדירה שלו שלא החזיק מעצמו כלום ואולי אז אולי נזכה להבין מי היה מרן שר התורה הקדוש רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com