פרק ב': פולמוס מפורסם הוא אודות מנהג "תחיבת הפתקים בכותל המערבי", יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
רבה של העיר העתיקה הגאון רבי אביגדור נבנצל התבטא כנגד מנהג דחיפת הפתקים בין אבני הכותל וכתב: "אין שום ענין בזה, הקב"ה אינו 'קורא' תפילה, אלא 'שומע' תפילה".
הג"ר בן ציון מוצפי ענה לתלמיד: "הקב"ה שומע תפלה ואינו צריך פתקים, הכותל הוא הקדש וכשתוחבים פתק מתפוררים רגבי עפר ויש בזה מעילה".
מאידך היו גדולי ישראל מפורסמים שנהגו כך.
על האור החיים הקדוש מסופר ששלח תלמיד לטמון פתק בכותל שנכתב בו: ''אחותי רעייתי אבקש ברחמים להשפיע על פלוני בן פלוני... חיים בן עטר".
הגר"צ בוארון צידד בעד המנהג וענה לשואל: "זהו מנהג שאין בו חשש ואדרבה יש מקור לדבר".
רב הכותל רבי שמואל רבינוביץ גם הוא צידד בעד המנהג, וציטט את הר"א פלאג"י, את ספר "בצל החכמה" וכן את "ליקוטי שיחות", שנקטו בעד המנהג. כמו כן מנהג תחיבת הפתקים הובא בספר "מנהגי ארץ ישראל" לרב יעקב גליס שאף הוסיף וסיפר על אלופי צה"ל שעם גאולת הכותל במלחמת ששת הימים, הניחו שם פתקיהם "גם שר הביטחון, והרמטכ"ל ואלופים ומפקדים בצה"ל".
מה סבר שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל?!
בספר 'שמחת מרדכי' הביא שנשאל שר התורה זצוק"ל האם יש עניין לשים קויטל בכותל?
וענה: "בלי פתקה הקב"ה לא יידע? אלו שאסרו, אסרו ליהנות מזה".
הוסיף ונשאל שר התורה זצוק"ל: "יש ענין לפרט את השמות של כולם?".
והשיב: "זה שטויות, הקב"ה יודע גם בלי זה".
עוד נשאל שר התורה זצוק"ל: האם יש ענין בסגולות וכמו הסגולה של יום שלישי פרשת בשלח לומר פרשת המן, האם יש לכך חשיבות יותר מתפילה פרטית בשמונה עשרה?
השיב שר התורה זצוק"ל: "אין ידוע לי".
עוד שאל מחבר ספר 'שמחת מרדכי' את שר התורה זצוק"ל לאחר שהבין מ'מכילתא דרבי ישמעאל' שברזל מקצר שנותיו של אדם, ושאל האם יש מעלה לכתוב חידושי תורה בלורד ולא בעט?
והשיב שר התורה: "מה שכותב יותר טוב".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com