"שקולה מיתת הצדיקים כשריפת בית אלוקינו" (ראש השנה י"ח, י"ז).
איבדנו מנהיג גדול, שלאורו הלכו ציבור גדול מעם ישראל רבבות שנים.
מובא במדרש איכה רבה מופיע ביטי חריף מאוד (פרשה א'):
"קשה הוא סילוקן של צדיקים לפני הקב"ה, ממאה חסר שתים תוכחות שבמשנה תורה, ומחורבן בית המקדש".
חורבן בית המקדש הינו בבחינת חורבן עצים ואבנים אשר שכן ה' בתוכם, ובעוד שפטירת הצדיק, קשה יותר, כי הוא קידש את גופו בעצמו, והשכין את שכינת ה' בקרבו.
המסר האחרון שהעביר גדול הדור לעם ישראל: להתחזק בלימוד תורה, ולהרבות באהבה ואחווה בין איש לרעהו.
וכבקשת הרב אדלשטיין נתחזק ביראת שמים, כידוע, נשמת הצדיק נמצאת בתורתו, נביא מקצת מתורתו ולע"נ של שר התורה הרב שמריהו יוסף חיים בין פעשה מרים זצוק"ל.
לזכות בניצוצות קדושתו של הצדיק: הצדיק במיתתו מכפר על הדור, ובמיתתו, ניצוצות מקדושתו מתפזרים לכל מי שקשור אליו ועוסק בתורתו, ולכן, כל אחד יכול מקדושתו אם לומד את תורתו, לשמור ולעשות, עפ"י הנהגותיו הקדושות, ובזכות הצדיק שימליץ טוב בעדו.
דברי שר התורה רב חיים קנייבסקי ומספרו 'ארחות יושר' שהוא ליקוט מדברי חז"ל לחיזוק ביראת שמים, ומידות טובות ועוד'.
מה נשאל האדם בהגיעו לבית דין של מעלה: אמר רבא, בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו נשאת ונתת באמונה, קבעת עיתים לתורה, עסקת בפו"ר, ציפית לישועה? פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר, ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו... והחי יתן אל ליבו.
"סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" – אין הקב"ה מגלה סודותיו כי אם ליראיו, שאפילו אדם מישראל למד מקרא, משנה תלמוד ואגדה, ותוספות, ואין בו יראה - לחינם צלל במים אדירים, וכל מה שטרח - לחינם טרח, כי מי שחשוב באמת, זה האדם ש"יראת ה' היא אוצרו".
חשיבות התורה: חשובה התורה, כי היא תכלית בריאת העולם, ובזכותה אנו קיימין, והבן.
תורה נקנית בעמל ויגיעה: "יש בחורים שחושבים שהתורה תלך להם קל, וכשרואים שלא הולך קל, חושבין שאין מסוגלים ללמוד, ומתייאשים וסופם שמפסיקים ללמוד, וזה - בטעות גדול!
שהתורה א"א שתלך קל כמ"ש במגילה (ו', ב'): "אם יאמר לך אדם לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן כי אין התורה נקנית, אלא - בעמל יגיעה".
הדרך ללמוד תורה: אין דברי תורה מתקיימין במה שמרפה עמו עליהן ולא באלו שלומדין מתוך עידון, ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהם ומצער גופו תמיד, ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה...
ממתשת מביאה לאדם גבורה: התורה נקראת בהתחלה תושיה ואח"כ גבורה, שנאמר: "לי עצה ותושיה" - ותדע לך כי בתחילה התורה נראית תושיה - שמתשת כוחו של אדם, מפי שיש לו להילחם עם יצר הרע, ולכתת כל גופו בביהמ"ד עד שירגיל אותו בתורה, כיון שהוא רגיל לעסוק בתורה, אז יש לו שמחה וגבורה שנאמר: "אני בינה לי גבורה".
הכלל בתורה – ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד: בהתחלה, קשה מאוד לשקוד על התורה, אבל, כשהאדם מרגיל את עצמו לשקוד על תלמודו במשך זמן:
ההרגל וזכות התורה שלמד בצער - יפעול בו להחליף טבעו, ולאמץ שקידתו יום יום.
התורה נמשלה לשמן: וכמו שארז"ל: "נמשלה התורה בשמן, דכתיב: "שמן תורק שמך" מה שמן זה תחילתו מר וסופו מתוק, כך הם דברי תורה:
אדם מצטער בהם בהתחלה, ועושה בהם - אחרית טובה, שנאמר:
"והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד".
"לפום צערא אגרא": וכמה שיקשה לו בתחילה, כנגד זה - יצליח בסופו!
רק שיתחזק בתורה בכל כוחו - ועקשן יצליח.
אלוקים רוצה – שתירא מפניו: "אלוקים עשה שיראו מפניו": אמר רב יהודא, לא ברא הקב"ה את עולמו, אלא, כדי שייראו מלפניו שנאמר: "והאלוקים עשה שיראו מלפניו".
הקב"ה רוצה את – היראת שמים שלך: ואין לו להקב"ה בעולמו, אלא, יראת שמים בלבד, שנאמר: "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה..."
שמים וארץ נבראו עבור היראת שמים: גדולה היא היראה, ששמים וארץ לא נבראו אלא בזכות היראה, ואמרו: "אין לך חביב ממי שהוא מתיירא מן הקב"ה וכו, מי שהוא עשיר וחכם ובן דעת, ואין בידו יראת חטא, אין בידו כלום.
ירא שמים – דבריו נשמעים: ואמרו (ברכות ו',ב') "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, ואמרו "לעולם יהא אדם ערום ביראה", ואמרו "הכל ביד שמים חוץ מיראת שמים.
התנאי לקיום החכמה – יראת שמים: ואמרו (אבות פ"ג) "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. ואמרו: "אם אין יראה אין חכמה".
ענווה ויראה – החשובות במידות: ואמרו "אין בכל המידות גדול מיראה וענווה" ואמרו: "כל מי שמתיירא אותי ועושה ד"ת - כל החכמה וכל התורה בליבו".
ואמרו: "חכם וירא חטא, ה"ז אומן, וכלי אומנתו - בידו" ואמרו (זוהר הקדוש במדבר דף קמ"ה) "מי שאינו ירא שמים, אין בו לא ענווה ולא חסידות".
סוף דבר הכל נשמע – יראת שמים כל האדם: וכתיב, "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה", ומסיים:
"סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם".
מאי כי זה כל האדם, אר"א, כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה - שיהיה לאדם יראת שמים, ונאים הדברים לאומרם.
"בשבעת ימי אבלות של הצדיק, הקב"ה משפיע על המתאבלים עליו מאור הגנוז מששת ימי בראשית" (עפ"י מדרש רבא בראשית, פרשה ג', סימן ו').
שנזכה ללמוד מענוונותו וצניעותו, התמדתו בתורה, וכל דרכיו הקדושים והנעלים שאין הפה יכול לדבר, ולא שכלנו יכול להבין, וכל בית ישראל יבכו את השריפה ששרף ה'.
לע"נ גדול הדור שר התורה הרב שמריהו יוסף חיים בין פעשה מרים קנייבסקי, שיהיה מליץ יושר ויקרב קץ ישועת עם ישראל, בביאת משיח צדקנו, במהרה, אמן.