דף ח
*ערוה ביבום. *ערוה בלא מצוה. *מח' רבי ורבנן. *מהלך הסוגיות.
א. ערוה שנפלה ליבום אסורה דילפינן מאחות אשה, ומקשינן מ"ט לא ילפינן דתתיבם כמו דערות אשת אח הותרה. ותרצינן 1. מקישים לחומרא ולא לקולא. 2. ילפינן תרי איסורי מתרי ולא מחד איסורא. 3. ערוה לא צריכא קרא כיון שאין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת, וקרא דאחות אשה איצטריך לצרה או להתיר צרה שלא במקום מצוה.
ב. מ"ט לא ילפינן מאשת אח להתיר ערוה שלא במקום מצוה 1. ק''ו דבמקום מצוה אסירא, ודחי צרה תוכיח. 2. בחייה כל שבחייה, ודחי דאיצטריך לאחר מיתה. 3. כתיב לצרור דאתי לאסור תרוייהו במקום מצוה, וכתיב ערותה דמשמע דחדא שריא וזהו שלא במקום מצוה, וליכא למימר איפוך דא"כ קרא דעליה מיותר, ואין לומר צרת ערוה ואין לומר דעליה אתי להתירא דא"כ לא משכחת חדא להתירא וחדא לאיסורא.
ג. מח' רבי ורבנן בדרשות הפסוקים 1. לצרור, לרבי לפטור אחות זקוקה אף מחליצה וכר"ש, ולרבנן לפטור צרת ערוה מחליצה ויבום. 2. ולקחה, לרבי לפטור צרת ערוה, ולרבנן דיכול לגרש את יבמתו בגט ולהחזירה, ורבי יליף שנאמר לאשה. 3. ויבמה, לרבי למימר דצרה שלא במקום מצוה שריא, ולרבנן למימר דמיבם בעל כרחה, ורבי יליף שנאמר יבמה יבא עליה. 4. גז"ש עליה מאחות אשה, לרבנן אתי לאסור ערוה במקום מצוה, צבור בע"ז מואם נפש ובשאר מצוות בגז"ש לעיני ולרבי ורבי יליף מעליה דפר העלם דבר של צבור בא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, ויליף כהן משיח מלאשמת העם, יחיד ונשיא בגז"ש מצות ובע"ז צבור בגז"ש לעיני ויחיד נשיא ומשיח מואם נפש אחת. 5. תורה אחת, לרבנן להקיש לע"ז דהוי דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, ולרבי אתי לרבים שעבדו ע"ז בשוגג דקרבנותיהם אינם שונים משל יחיד, וההו"א שיביאו פר לחטאת ושעיר לעולה או שהיו כדין צריך ואין לו תקנה.
ד. מהלך והשתלשלות הסוגיות מתחילת הפרק 1. מנא ידעינן שערוה פוטרת את צרתה. 2. סוגיית סמוכין. 3. מנין שעשה דוחה ל"ת, ומייתי סמוכין בשעטנז. 4. סוגית ציצית וכלאים. 5. היכן מצינו דעשה דוחה ל"ת שיש בו כרת דמש"ה איצטריך עליה. 6. נילף מאשת אח להתיר בערוה. 7. הלימוד לרבי לפטור צרה וערוה. 8. דרשות הפסוקים בקרבנות חטאת.
שאלות לחזרה ושינון
א. מדוע לא אמרינן דכמו שאשת אח הותרה ה"נ ערוה (3)
ב. מ"ט לא ילפינן מהיתר אשת אח לערוה במקום מצוה (3)
ג. מחלוקות רבי ורבנן בדרשות הפסוקים וביבום (5)
ד. מהלך והשתלשלות הסוגיות ותחילת הפרק (8)