דף ג
*הלשונות במשנה. *מנין דפטרי.
א. הלשונות במשנה 1. נקט פוטרות ולא אוסרות, להו"א כיון דא''צ חליצה, ולמסקנא כיון דשלא במקום מצוה שריא צרת ערוה. 2. מן החליצה, לומר דכל העולה ליבום עולה לחליצה. 3. נקט מן היבום ואחרי מן החליצה, לומר שחליצה קודמת וכאבא שאול. 4. מנינא דחמש עשרה נכתב פעמיים למעוטי צרת סוטה, צרת אילונית, צרת ממאנת, וצרת מחזיר גרושתו.
ב. מנה''מ דפטרי 1. ערוה, מאשה אל אחותה. 2. צרה, לצור. 3. צרת צרה, לצרור. 4. שאר עריות, דדמו לאחות אשה שהיא ערוה, זדונה כרת, שגגתה חטאת, אסורה ליבם, צרתה אסורה, ואפשר לינשא לאחים. 5. עונש, כי כל אשר יעשה.
שאלות לחזרה ושינון
א. ביאור הלשונות במשנה (4)
ב. מנה"מ דפטרי (5)