פרשת השבוע 'תזריע' עוסקת בנגעים הפוקדים את האדם בגלל חטא 'לשון הרע'. התורה מאריכה בפרטי הנגעים, בכדי להזהיר אותנו עד כמה עלינו להישמר מלדבר 'לשון הרע'. בנוסף לנגעים הפיזיים הקשים בגופו של האדם המצורע, והעונש החמור ביותר הוא שאדם שחלה במחלה לשהות בבידוד מוחלט. נשמע מוכר...
חז"ל אומרים שחטא 'לשון הרע', יותר חמור מלהרוג אדם. היות והמספר 'לשון הרע' הורג שלושה אנשים: את האומר, את השומע ואת האיש שעליו דיברו 'לשון הרע'. שלמה המלך אומר: "החיים והמוות ביד הלשון". לכאורה מה קשר בין היד ללשון? אלא כמו שאפשר להרוג אדם עם היד, אפשר גם לצערנו להרוג אדם עם הלשון.
מסופר על רוכל שהיה מכריז בקול את מרכולתו: "מי רוצה לקנות תבלין לחיים?" ביקש ממנו הצדיק רבי ינאי, לקנות את התבלין המדובר. הוציא לו הרוכל ספר תהילים, והראה לו את הפסוק: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה", כלומר, מי שרוצה לקנות חיים, שיפסיק מלדבר 'לשון הרע. הרוכל אמר לצדיק: אפילו צדיקים עלולים להיכשל, ועליהם לעמול קשה על המושג "נצור לשונך מרע".
גם כיום איננו יודעים בדיוק, את הסיבה לנגיף הקורונה שמשתולל, אך הרפואה לכך, כפי שכתוב בפרשת השבוע, על ידי כך שהאדם החולה מסתגר במקום בודד. זהו למעשה דבר הנוגד את דרך האנושות על פי דרך הטבע, אולם בזאת תרופתו. בזמן הבידוד האדם מעלה זיכרונות ומנהל חשבון נפש על מצבו ומעשיו.
נאחל לחולים החלמה מהירה ולכולנו חזרה מהירה ומבורכת לשגרה.