עולם הקולינריה המתפתח תופס מקום חשוב בחיינו ולא בכדי. סוף כל סוף מדובר במזונות טעימים ומזינים לרוב, שנותנים לנו תענוג לא קטן. וההיצע רחב. ממאכלי עדות ועד לרמה גבוהה של בישול.
בפרשת השבוע 'שְׁמִינִי' , מציינת התורה את בעלי החיים הטמאים והאסורים לאכילה, וכן את הכשרים והמותרים לאכילה. התורה נותנת סימני כשרות בבהמה המעניקים לה את חותמת הכשרות שלה: מפרסת פרסה – שפרסותיה שסועות ומופרדות לשניים. ומעלת גרה – בהמה שמעלה את האוכל מקיבתה לתוך הפה בכדי ללעוס שוב את המזון שבא אל קרבה.
הפרסה השסועה מלמדת שהחיה איננה תוקפנית, והתכונה של העלאת גרה מוכיחה שהיא איננה טורפת. הרמב"ם שהיה בין היתר רופא מומחה אומר, שהתורה אסרה לאכול בעלי חיים מסוימים, בין היתר מתוך דאגה לבריאות האדם. שכן איכות הבשר הגרועה של בעלי חיים השוהים בתוך לכלוך ורפש עשויה לגרום נזק בריאותי.
בנוסף, אסרה התורה לאכול עופות דורסים הטורפים באכזריות את טרפם, ולעומת זאת התירה לאכילה עופות ובהמות טהורות שניזונים מהצומח בלבד. התורה חששה שנושפע מהתכונות השליליות של בעלי החיים הדורסים והאכזריים, שדמם ובשרם חמים ורגזניים ונותנים אכזריות בלב האוכל.
ברור לכולם היום כיצד מאכלים משפיעים על תכונות ומצבו הכללי של האדם. לדוגמה: שתיית חלב – מרגיעה ונוסכת שלווה. קפה, ממריץ את הדם. אלכוהול, גורמים לטשטוש ובלבול. כך כל בשר של בעלי חיים הטורפים משפיעים על לב האדם. אלוקים רוצה שנהיה רחמנים ואנושיים ולא אלימים ותוקפניים. לכן חשוב שנקפיד על כשרות המאכלים, ובכך נשמור גם על גופנו וגם על נפשותינו.
חד וחלק: אֲכִילָה גַּסָּה (מְהִירָה) קָשֶׁה לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת.