ליפא שמלצר הוא שם נרדף ליצירתיות ומקוריות, ובצדק רב. במשך שנים רבות הוא יוצר בכמויות גדולות, מלחין וכותב, בעיקר באידיש וגם אחראי ללא מעט להיטי ענק במוזיקה החסידית. האלבום החדש שהוציא בשבוע שעבר - "בבליפא", עדיין מראה לנו שמדובר בגאון מוזיקלי מוכשר במיוחד, אך כזה ששכח הפעם ללהק את עמדת המפיק במישהו שיצמצם את פרץ היצירתיות הזה למקום מסודר ונגיש יותר לציבור המאזינים.
באופן כללי מדובר באלבום שפונה יותר לקהל דובר האידיש, רוב שירי האלבום ומדובר בלא פחות מעשרים (!) כאלה, הם באידיש. אם אינכם דוברים את השפה אתם כבר בנקודת נחיתות גדולה מאד מול האלבום. תרגום מצורף היה יכול להציל את המצב, אם כי היה הופך את חוברת האלבום שגם כך מתפרסת על פני 34 עמודים לספר של ממש... כשגם התודות בסוף כתובות באידיש בלבד.
בעידן בו אלבומים הם מוצר נכחד, ה'בבליפא' הוא מוצר מוזר עוד יותר. כאמור מדובר באלבום ארוך במיוחד עם עשרים רצועות, חלקן מעל לעשר דקות, אורך שאני מתקשה לראות אותן הופכות ללהיט של ממש הן בשל אורכן, הן בשל השפה והן בשל העיבוד המוזיקלי המיושן במיוחד, ברוב שירי האלבום.
ברשימת המעבדים ניתן לראות שניים מנפילי המוזיקה החסידית, מונה רוזנבלום, שמזמן לא שמענו ממנו חומרים חדשים ומשה לאופר, שמעניקים לאלבום את הגוון של המוזיקה החסידית, אך זו שמשתייכת לשנות ה-90 בלבד. הדבר בולט במיוחד בעיבודיו של רוזנבלום באלבום, עיבודים מושקעים ללא ספק, אך רחוקים מלהיות עדכניים מבחינת הסאונד שלהם.
באותה רשימה אפשר לפגוש גם את דייויד טויב, שרולי גינסברג, יואלי דיקמן ושייע קלר. עבור ליפא שתמיד היה זה שהוביל את המוזיקה החסידית לקצה מבחינת החדשנות המוזיקלית מדובר בבחירה אמנותית מתמיהה במיוחד, אם כי אני בטוח שחובבי המוזיקה החסידית הישנה יאהבו את זה מאד.
ייתכן שהנועזות של ליפא הולכת הפעם דווקא אחורה ולא קדימה, כשהוא מביא לנו מוצר שהיה לחלוטין נורמטיבי אם היה יוצא באמצע שנות ה-90, ימי הזוהר של מונה רוזנבלום ומשה לאופר, אך היום נשמע מיושן במיוחד, הן בסאונד שלו והן בסגנון העיבודים.
חלק גדול מהטקסטים, כשאני מסתמך על האידיש הקלוקלת והכמעט לא קיימת שלי, מתבססים על קטעים מהגמרא ופעמים רבות מדובר בהקשר על גבול הקומי, דוגמת השיר "בגדד" בו מופיע נושא אכילת התמרים של האמוראים על פי הגמרא... לא בדיוק טקסט קלאסי להלחנה, או 'זעכציג טעלערס' שמדבר ישירות על נושאי משלוח המנות על פי הגמרא במסכת מגילה.
התחושה העולה מהאלבום שהעיבודים באלבום נועדו רק לשרת את היצירתיות המוזיקלית של ליפא שנתן לעצמו דרור באופן מלא באלבום כשהוא מתעלם בחלק מהשירים מהמבנים המוזיקליים המקובלים של "בית ופזמון" ולמעשה מגיש סוג של יצירה בה הוא עובר גם סגנונות מוזיקליים שונים.
לסיכום, אם אתם חובבי אידיש ומוזיקה חסידית ישנה של שנות ה-90 ומלאים בסבלנות, תמצאו הרבה מה להאזין לו באלבום החדש של ליפא. למרות שאני חייב להודות, שלא התחברתי לקונספט של האלבום וזה לגמרי אלבום קונספט, אני חייב להצדיע לאומץ של ליפא לעשות מה שבראש שלו, מבלי לתת חשבון לאף אחד, כשלעתים התחושה היא שהוא יצר את האלבום הזה בשביל עצמו ואם גם עוד משהו יקשיב, הוא לא יתנגד לכך. ליפא שעשה בשנים האחרונות שינוי תדמיתי גדול, עם החזרה למראה החסידי ולאווירה החסידית, יכול לזקוף כעת לזכותו גם אלבום חסידי קלאסי, לפחות מבחינה מוזיקלית.
• • • • •
ולפינת השיר האהוב עליכם...
במקום הראשון: הזמר איציק אשל עם הסינגל "רק אליך"
במקום השני: הדואט של איתן כ"ץ וג'ואי ניוקם - "לולי תורתך" מתוך האלבום החדש של כ"ץ
במקום השלישי: גם הוא דואט - יקיר ששון ואריאל זילבר עם השיר "מה זה עולה לך לחלום"
- להערות הארות ורעיונות למשלוח מנות מקורי אבל לא מקורי מידי: nl@kikar.co.il