ד"ר שמואל ברנאי, חוקר רוסיה מטעם פורום אירופה באוניברסיטה העברית, התארח היום (שלישי) באולפן 'כיכר השבת' וסקר את התרחישים האפשריים בעקבות הרתיחה בגבול בין רוסיה לאוקראינה, על סף מלחמה שלפי חלק ממדינות העולם, כבר החלה.
בהתייחס להצהרה של הנשיא פוטין מאמש על הכרה בעצמאות המחוזות הבדלנים באוקראינה, אומר ד"ר ברנאי כי "אנחנו מדברים עכשיו על האירוע האחרון, הפרה בוטה של החוק הבין לאומי כאשר מדינה אחת כבר 8 שנים מחזיקה חלקים של מדינה אחרת באופן בלתי לגאגלי (חוקי. צ"ב)".
הסיבה להכרה במחוזות הבדלניים כ'מדינות' מגיעה, לדבריו, כניסיון של פוטין "לעשות את זה כאילו חוקי. לפחות מבחינתו של פוטין".
ההבדל בין קרים של 2014 לאוקראינה 2022
בשנת 2014 פלשה רוסיה לחצי האי קרים שנשלט בידי אוקראינה, ופוטין הכריז על סיפוח השטח לרוסיה, שנמצא עד היום תחת כיבוש רוסי. יחד עם זאת, לשטחים במזרח אוקראינה אליהן פלש פוטין, היה יחס משתנה.
ד"ר ברנאי מסביר את ההבדל בין מה שהיה לפני ההצרה של פוטין אמש, לבין מה שיהיה החל מההצהרה: "ההבדל הוא לא במהות אלא בצורה. הם כבר 8 שנים בשטח, ללא הכוחות האלו (של צבא רוסיה. צ"ב) אפילו הצבא האוקראיני של 2014, לא של היום, הם היו גומרים את הסיפור הזה תוך כמה ימים בודדים. פשוט יחסי הכוחות אי אפשר להשוות.
"במשך 8 שנים הרוסים נכנסו כשהורידו את כל הדרגות והסמלים, כשהרכבים שלהם והטנקים הם פשוט היו מטשטשים את המספרים וסימני זיהוי, עכשיו מבחינת מוסקבה הכל כשר, אפשר להיכנס עם סמלים, עם דגלים ועם הכל".
בהמשך התייחס גם לתופעה במסגרתה נשיא רוסיה שוכר שכירי חרב ולא מרגיש מחויב לחוקים ואמנות עולמיות: "שכירי החרב היו פעילים בעיקר ב-2014-2015, (התקופה שבה רוסיה פלשה לחצי האי קרים) ומזרח אוקראינה, חצי האי קרים סופחה, מזרח אוקראינה זה על אש קטנה, תלוי איפה".
רוסיה תפלוש לאוקראינה?
בנוגע לשאלה אם רוסיה תפלוש, אמר ד"ר ברנאי כי "את כדור הבדולח שלי השארתי מזמן עמוק בבוידעם. תפלוש לא תפלוש זה עניין של יחסי כוחות.
"בעניין הזה אוקראינה היא בת ערובה. פוטין אומר למערב - יש לי תנאים, יש לי אולטימטום, אם לא תיענו לדרישות שלי אני אעשה משהו. על מי הוא יכול לעשות? על מדינה קטנה שחברה בנאט"ו זה לא אפשרי, כי באותו רגע נכנס סעיף 5 של אמנת נאט"ו - תקיפה על מדינה אחת זה כאילו תקפת את כל נאט"ו. אז אם תקפת את אסטוניה הקטנה עם מיליון תושבים וקצת, זה כאילו אתה תקפת את וושינגטון.
"את אוקראינה שלא חברה בנאט"ו, פשוט וקל לרוסיה לתקוף".
פוטין רוצה את אוקראינה כמדינת חסות?
השכנה המשותפת של רוסיה ואוקראינה היא בלארוס, שהפכה למדינת חסות של רוסיה. ד"ר ברנאי מתייחס לאפשרות שפוטין ירצה כי אוקראינה תהפוך למדינת חסות ואומר: "פוטין היה שמח שאוקראינה תהפוך למדינת חסות או שהיו מתמזגים בשמחה ובששון. העניין הוא שפוטין עושה הבדל בין מצוי ורצוי לבין תקווה. הוא עושה אולטימטומים שאי אפשר לענות עליהם מראש, כי נאט"ו זה ארגון פתוח - כל מי שעומד בקריטריונים יכול לשלוח בקשה.
"יש מדינות שהמתינו בתור 10 ו-15 שנים ואף אחד לא הבטיח להם שום דבר, אבל אחרי שהצטרפו הם זוכים לשיפור תנאים, שיפור של הצבא, לימודי קצינים, נשק אחר, מערבי, אפילו כדורים ומקלעים משתנים. לנאט"ו קל לקלוט מדינות קטנות - כמה זמן יקח לקלוט את אוקראינה עם כמעט 40 מיליון תושבים עם צבא הרבה יותר גדול ממדינות קטנות. נאט"ו לא יכולה להגיד מראש לא".
פוטין אימפריאליסט?
על השאלה הזו הוא משיב כי "בנאום של פוטין המאוד ארוך, משהו כמו שעה-שעה וחצי נאום לאומה שהוא מסביר למה הוא עושה את זה, הוא חוזר על כל הנרטיבים של אימפריה - כל השטאנצים והסטיגמות של התקופה ההיא.
"הוא חוזר על זה ומדבר על זה. נניח ברית המועצות - רוסיה מורכבת. כלומר, הוא רוצה לומר, שלטביה על חוף הים הבלטי, וטיגיסטאן זה היה אותו הדבר וזה היה רוסיה?!".
היחס של ישראל
בימים האחרונים עולה שוב השאלה אם ישראל צריכה להתערב. הדעה של ד"ר ברנאי היא חד משמעית: "ישראל היא במצב לא פשוט. גם בגלל המציאות שלנו כי זה מייד יחזור אלינו, לא משנה איך אנחנו מסתכלים על זה.
"גם ברמת הגולן וגם ביו"ש, זה פשוט א"ב, אנחנו נחטוף את זה בשניה הראשונה. דבר שני לישראל יש עדיין קהילה יהודית ברוסיה וגם קהילה גדולה באוקראינה. אמנם אין לנו מספרים אבל אנחנו יכולים להעריך שבאוקראינה יש לנו לפחות כמה עשרות אלפי יהודים, ועד כ-200 אלף יהודים ברוסיה. הדבר האחרון שאנחנו רוצים שהם ייפגעו".
לסיכום, הוא אומר כי "רוסיה היא השכנה שלנו - שלא יחשבו שהיא אי שם בהרי הקווקז מאחורי הים השחור. היא פה בלטקיה, מערכות הנ"מ של בלטקיה יכולות לשבש טיסות בנתב"ג. ישראל במצב קשה לכן אוקראינה הרבה מאוד שנים כועסת על ישראל על אי מכירת נשק מתקדם".