פרק א': חג פורים הממשמש ובא, מרגש את הילדים המתכננים תחפושת מיוחדת ומקורית כבר ממוצאי פורים אשתקד. את המבוגרים, לעומת זאת, מטרידות בעיות אחרות לחלוטין. אחת מהן היא באיזה יום לחגוג את פורים: י"ד או ט"ו?
פורים ככלל נחגג בי"ד, אולם בערים המוקפות חומה מימות יהושע בין נון – חל החג יום אחד מאוחר יותר, בט"ו לחודש אדר. בימינו, רק שתי ערים בעולם חוגגות את פורים בט"ו בלבד: ירושלים ושושן. לעומתן, צפת, יפו, עכו, איזמיר שבתורכיה וחלב ודמשק שבסוריה, חוגגות את פורים גם בי"ד וגם בט"ו מספק.
בשנים האחרונות היישוב שילה בשומרון גם כן חוגג יומיים, כיון שהתגלו שרידי החומה העתיקה של שילה. בעיר טבריה ישנו ספק האם הכינרת מוגדרת כחומה, בחברון ישנו ספק שונה בסוגיית עיר מקלט, ובעיר לוד החל להתאושש המנהג הקדום ובשנים האחרונות יותר ויותר יהודים יראי שמים נוהגים לחגוג בה את פורים גם בט"ו לחודש אדר, בנוסף למנהג הישן של י"ד.
הרמב"ם מדגיש שכבודה וזיכרונה של ארץ ישראל מתקיים דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון (הל' מגילה א, ה). הר"ן מדגיש שאם ברוב ארץ ישראל לא קוראים בט"ו, מדובר בגנאי (מגילה א, א בדפי הרי"ף). ה"חתם סופר" מוסיף ואומר כי: "עיקר יום טוב הוא ביום ט"ו מנוחת שושן... על כן אין שמחה לכלל ישראל אלא ביום ט"ו". בהמשך דבריו כותב החתם סופר את כוונתו של מרדכי הצדיק, ש"במהרה יתקבצו כל ישראל גוי אחד לארצם, וישכנו בעריהם בארץ ישראל, ויהיה רוב עיירות גדולות... יום ט"ו לרוב ישראל..." (דרשות חת"ס, שנת תקי"ף).
דברי החתם סופר על "רוב ישראל חוגגים בט"ו לחודש אדר את חג הפורים", רחוקים מהמציאות העכשווית לחלוטין. בזמנו, יהודי ארץ ישראל התקבצו במספר ערים מצומצם, ובימינו זכינו להתפשט על רוב רוחבה ואורכה של ארצנו הקדושה.
ברם, הדבר ברור שיש עוד ערים שלפי מקורות חז"ל אמורות לחגוג את פורים בט"ו לחודש אדר, אולם הבעיה היא ש-2000 שנות גלות השכיחו אותנו מזיכרונן ומקומן המדויק של אותן מאות או עשרות הערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כך דין 'מוקף' בפורים הפך להיות נדיר.
לפני מעט יותר מעשור יצא הספר "מגילה במוקפות חומה" של הג"ר יהודה זולדן, הסוקר מחקר מעמיק של כל המקומות בארץ בעלי פוטנציאל לחדש בהם דין מוקף. כפי העולה מהספר, אחת הערים בעלי סיכוי מובהק לכך היא העיר בית שמש.
הפולמוס סביב בית שמש הולך לצוף בשבועות הקרובים בעקבות אכלוסה של שכונת רמה ד' החדשה. שאלת מעמדה של העיר בית שמש אינה חדשה, אלא עולה שוב ושוב בשנים האחרונות.
בשנת תשע"ו התכנסו כמה מחשובי הרבנים בעיר בראשות הגאון רבי נתן קופשיץ לסיור בחורבות "תל ירמות". את הסיור יזמו הגאון רבי יוסף חיים כהן והרב יצחק ברוך רוזנבלום מתושבי העיר, בליווי אנשי אגודת "מטמוני ארץ" בראשות הרב אליהו סולובייצ'יק. אל הסיור נלוו אנשי רשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ומר שחר פוני, אדריכל רשות העתיקות.
הגאון רבי יוסף חיים כהן אף הוציא לאור קונטרס מקיף הדן בשינוי מעמדה של העיר בית שמש, בו נטה להכריע כי על תושבי העיר לקרוא את המגילה ביום ט"ו, אולם ההכרעה דאז בסופו של דבר הייתה כי אין לשנות ולהוסיף עוד יום קריאת מגילה.
מאז זרמו הרבה מים בירדן, והעיר בית שמש המשיכה להתפתח בצעדי ענק, והשנה התעוררו מספר תלמיד חכמים ועוררו את כותב השורות להעלות שוב את הנידון. תמציתו של ספר מקיף שנכתב על סוגיה זו הוגשה בפני שניים מגדולי ההלכה בדורנו, הגאון רבי יוסף ליברמן, בעל שו"ת משנת יוסף והגאון רבי אביגדור נבנצאל, רבה של ירושלים בין החומות.
תשובותיהם של שני הגאונים שליט"א מסעירות את בית המדרש.
הגאון רבי יוסף ליברמן כתב: "דבריו מסתברים ולמעשה נראה שיקראו בי"ד בברכה כרוב העולם ובט"ו בלא ברכה לצאת ידי כל הספקות, כך לע"ד לכאורה".
ואילו הגאון רבי אביגדור נבנצאל כתב: "אני מסכים עם כת"ר לקרוא בבית שמש בט"ו".
כאמור, האתגר ההלכתי החדש מגיע כעת מרמה ד'. שכונה זו, שמתחילה להתאכלס וצמודה ל'תל ירמות', מה שמעלה את האפשרות לצמצום הספקות שהיו בעבר, ויש צורך בבחינה מחודשת של תלמידי החכמים כדי להכריע בנידון.
השבועות הקרובים יגלו לנו האם מתרקם לנו חידוש הלכתי ועדנה מחודשת להלכה ייחודית זו או לא.
בסדרת מאמרים זו נתרום את חלקנו ונבחן צדדי סוגיה זו. נעמוד על הלבטים שיש בה ונבחן את סיכוייה להתממש הלכה למעשה.
השאלות המרכזיות העומדות על הפרק הן שתיים:
א. האם בית שמש נמצאת בסמיכות לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון?
ב. האם 'תל ירמות' ו'תל בית שמש' החרבות מחייבות את בית שמש בדין 'מוקף'?
שאלות אלו צריכות להתברר ולעבור משוכות רבות על מנת להגיע לפתרונם הברור, ועל כך נעמוד במאמרים הבאים...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com