"ונתנו איש כופר נפשו", אומרים הדרשנים: המילה "ונתנו" נקראת ישר והפוך "ו נ ת נ ו" כי מה שיוצא מהאדם לצדקה חוזר אליו.
בע"ה נקרא בתורה גם השבוע וגם שבוע הבא פרשת שקלים, השבת במסגרת פרשת "כי תשא", ושבת הבאה במסגרת ד' פרשיות דחודש אדר (פ' שקלים).
הסיבה שאנחנו חוזרים על זה שתי שבתות ברציפות, כדי לחדד ולהדגיש שוב ושוב את מעלת הנתינה "איש כופר נפשו". הנפש הבהמית שלנו אוהבת לשמור את הכסף שלנו לעצמנו, ולכן צריך לחדד כל הזמן את מעלת הנתינה.
כאן מקום איתי לספר סיפור אישי "בדידי הוה עובדא":
לפני כשמונה שנים, סיימתי את שירותי בצה"ל שלוש שנים. לקראת סיום השירות הצבאי, התפרסם בעיתון שיש הגרלה על דירות במחיר למשתכן בעיר הקודש ביתר. 18 דירות ברחוב חב"ד ו-20 דירות ברחוב קדושת לוי. יש הרבה כאלה (לפחות: היו הרבה כאלה, אינני יודע מה המצב כיום), אבל אז זו היתה הגרלה חריגה בהחלט. הזוכים בהגרלה משלמים רק 300 אלף ש"ח על הדירות ברחוב חב"ד. ו-250 אלף ש"ח על הדירות בקדושת לוי.
פשוט הזיה. איך הגיעו הקבלנים למחיר כזה?
שמעתי אז שזה לא מכסה את עלות החומרים של הבניה.
נכנסתי להגרלה על הדירות, וכהרגלי ביקשתי ברכה באגרות קודש מהרבי מליובאוויטש. תקוותי היתה לזכות בדירה ברחוב חב"ד, גם כי אני חבדני"ק, וגם כי סברתי לתומי שאם עלות הדירה הוא גדול יותר זה אומר שהדירה שוה (גדולה) יותר.
התשובה של הרבי (כמדומני באגרות קודש חלק טו) עסקה בענין נתינת צדקה ומעשרות, מיוסד על מאמר חז"ל "ובחנוני נא בזאת"… "עשר בשביל שתתעשר".
בסוף המכתב היתה ברכה ל"בנין עדי עד".
אמרתי לאשתי, כיון שנשואים הננו, ומעשרות אנו נותנים, הוי אומר: שהברכה של הרבי "בנין עדי עד" מכוונת לקניית בית, ו"בחנוני נא בזאת" מכוון לשיטה חדשה במעשרות.
את השיטה הזו קיבלתי מאבי זכרונו לברכה:
אבי ז"ל, ר' אליהו ישראלי, כאשר היה משתתף בהגרלות היה נוהג לתרום סכומי כסף בשווי מעשר מערך ההגרלה וכך הוא זכה הרבה פעמים.
בזמנו (לפני כ-35 שנים) היה דירת עמידר בראשון לציון, הוא נכנס להגרלה ותרם מעשר מעלות הדירה. וזכה.
כך הוא נכנס להגרלה על כרטיס טיסה לרבי מליובאוויטש, תרם מעשר משווי הכרטיס. וזכה.
אמא שלי השתתפה בהגרלה של נשים על כרטיס טיסה, אבא שלי תרם מעשר משווי הכרטיס. וכמובן שאימי זכתה.
כמובן שאבא שלי נהג לתרום את הכסף לפני ההגרלה.
אף אני הצעתי לאשתי שגם אנחנו ננהג כך, ניתן 30 אלף ש"ח לצדקה, וכך נזכה בע"ה בדירה ברחוב חב"ד.
לאחר היסוסים קלים אשתי הסכימה, אך היא הציעה שניתן 10 אלף ש"ח לצדקה מראש. ואת ה-20 אלף הנותרים ניתן לאחר שנזכה. הסכמתי. (כמו שאומרים: ירידת הדורות…)
אני זוכר את התענוג הגדול לתרום 10 אלף ש"ח לצדקה, התקשרתי לישיבה פלונית, לבית כנסת פלמוני למקוה לארגון זה ולמוסד זה… תגהצו אלף, תגהצו אלפיים… תגהצו 500 וכן הלאה. פשוט תענוג.
מיד אחרי שתרמנו 10 אלף ש"ח, עשיתי התוועדות במקום מגורי (אז קרית גת).
אמרתי לחברים: זכינו.
חלקם ענו לעומתי: ואם לא תזכו?
עניתי: זכינו לתרום 10 אלף ש"ח, עכשיו תור הקב"ה להחזיר.
"ויהי כמשלוש חודשים", היתה הגרלה ואנחנו, לא זכינו ברחוב חב"ד (300 אלף ש"ח לדירה), אלא ברחוב קדושת לוי (250 אלף ש"ח לדירה).
ומה התברר?
שהדירות בקדושת לוי הם באותו גודל של הדירות ברחוב חב"ד, עוד התברר שהמיקום ברחוב קדושת לוי הרבה יותר מרכזי, עוד התברר שיש בדירות בקדושת לוי אופציות להרחבה (אולי גם בחלק מהדירות ברחוב חב"ד), עוד התברר שלדירות ברחוב קדושת לוי נכנסים תוך שלושה חודשים, וכל זה בעוד 50 אלף ש"ח פחות. פשוט נ ה ד ר.
כפי שהתחייבנו, הלכתי ופיזרתי עוד 20 אלף ש"ח לצדקה. התענוג היה עצום, לתת מתוך הבנה שהקב"ה לא נשאר חייב, ולתת ולתת ולתת "ונתנו".
כעבור שנתיים רצינו להרחיב את הדירה, נתקענו בלי כסף, הענין נסחב עוד ועוד. ביום בהיר החלטתי לעשות עיסקה נוספת עם הקב"ה, היה אז צ'ארידיי של "כוללים חסידות" (מרכז חמ"ש, על שם הרבנית, ח'יה מ'ושקא ש'ניאורסון) ברחבי ארץ ישראל, כחמישים כוללים בערך (אולי היום יש כבר יותר).
וכך עשיתי, נכנסתי לאתר הקמפיין ופשוט התחלתי להזין את הכרטיס אשראי. כל כולל 200 ש"ח. ועוד כולל ועוד כולל… תענוג צרוף… אני זוכר שבאמצע שאני יושב על המחשב ומזין נתונים התקשר אלי האחראי כל הכוללים ושאל אותי: תגיד, יש מצב שהכרטיס אשראי שלך נתקע אצלינו במערכת? (כמה שאני צחקתי, הייתי שיכור מתענוג).
יומיים אחרי זה, השגתי מפקח בניה בביתר (חסיד ויז'ניץ יקר, יהודה פייג שמו) הוא הביא פועלים ב-6:00 בבוקר. מולם הוא סיכם שחלק ניכר מהסכום אביא בהקפה. ראיתי את יד ה' באופן מופלא.
לסיכום: "ונתנו" "כזה יתנו" "מטבע של אש" בהתלהבות.
פצ ב/א
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com