"שקיימנו"

האם הכלכלה הקפיטליסטית היא עגל הזהב?

פולחן עגל הזהב הפך, בתרבות המערבית כולה, להיות סמל לא רק של עבודה זרה, אלא גם של תאוות בצע וממון, האם הכלכלה הקפיטליסטית היא עגל זהב מודרני? (פרשת השבוע)

ד"ר רם פישמן | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

פולחן עגל הזהב הפך, בתרבות המערבית כולה, להיות סמל לא רק של עבודה זרה, אלא גם של תאוות בצע וממון, חומרניות ושחיתות.

הרי הזהב איננו חומר בעל ערך אמיתי או שימושי. אז מדוע אנחנו נותנים לו ערך כה רב? אבי הכלכלה המודרנית, אדם סמית, תמה על כך רבות וניסח את פרדוקס היהלומים והמים המפורסם: איך זה שליהלומים, שאין להם ערך אמיתי לחיי האדם, יש מחיר כל כך הרבה יותר גבוה מאשר מים, שבלעדיהם אין חיים בכלל?

התשובה היא שמחיר השוק של מוצר מסוים לא נקבע על ידי הערך ה״אמיתי״ שלו, אלא על ידי האיזון בין ביקוש - ההעדפות הפסיכולוגיות שלנו - לבין היצע. המשיכה שלנו לזהב והנדירות שלו ביחס לשפע המים (לפחות באירופה של אדם סמית) גורמות להבדל הגדול במחירים ביניהם למרות חוסר הערך האוביקטיבי של הזהב.

אז האם שורש הבעיתיות של עגל הזהב נעוץ בעצם המשיכה שלנו לזהב וחומרים מנצנצים כמוהו שאין להם ערך אמיתי רוחני או אפילו גשמי?

לא נראה שכך הוא הדבר בעיני התורה. הרי בשתי הפרשות הקודמות קראנו בפירוט על ההוראות המדוקדקות לעשות שימוש במתכות יקרות ואבנים טובות בבנית המשכן ובגדי הכהן הגדול. אפילו בפרשה הזו אנחנו קוראים על כיור הנחושת, עוד מתכת יקרה. וכמו שאהרון אסף תרומות של זהב להכנת העגל, כך גם בפרשת תרומה נאספו תרומות של זהב מהעם לצורך הקמת המשכן. ולא רק זאת, אלא על פי חז״ל אפילו לוחות הברית בעצמם היו עשויים מאבן ספיר (סנפרינון) כחולה (מדרש תנחומא, עקב, סימן ט), שהיתה אחד החומרים היקרים והיוקרתיים בעולם. המדרש אפילו מספר שמשה התעשר ממחצב הספיר שהתגלה לו לצורך הכנת הלוחות (מדרש רבה, קהלת, פרשה ט‘).

אולי הוא נעוץ בכך שבעוד שבהכנת המשכן החומרים היקרים שימשו כתפאורה או כאמצעים לעבודת הקודש, במקרה של העגל הזהב עצמו הפך לעבודת הקודש. הוא היה למושא הפולחן.

יש לדבר גם מקבילה בעולם הכלכלי, להבדיל.

הזהב, הכסף ומתכות יקרות אחרות הן אמצעי חשוב לכלכלת השוק המודרני. בלעדיהן קשה לדמיין כיצד היה ניתן לקיים מסחר, או מערכת מימון בנקאי, דברים שאפשרו לכלכלה והתעשיה המודרנית להתפתח. מה היה מיוחד במתכות האלה? עצם הנדירות וחוסר היכולת לייצר או להרוס אותן אפשר להן להפוך למטבע אמין שהוא ביסודה של מערכת הסחר והמימון. אמנם אין למתכות האלה ערך ״אמיתי״, אך ההסכמה הסוביקטיבית של כולנו על השימוש בהן כמטבע אפשרה למערכת הכלכלית המודרנית להתפתח ולהביא לנו שפע של דברים חשובים באמת כגון מזון מזין, בריאות ומים נקיים.

הזהב והכסף אינם הבעיה. הם אמצעי שיכול לעזור להשיג את דברים החשובים באמת. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו שוכחים שמדובר באמצעי בלבד, ומתייחסים לכסף כמושא השאיפות שלנו, כמו עם עגל הזהב.

למשל, קחו את הויכוח הידוע על השאלה באם כסף עושה את האדם מאושר? אולי תתפלאו, אבל זהו נושא מחקר חם ועכשוי בקרב כלכלנים. למרות שהתשובה עדיין שנויה במחלוקת, נתוני עתק מרחבי העולם מצביעים על קשר חיובי בין הכנסה לבין שביעות רצון מהחיים, אך בעיקר ברמות הכנסה נמוכות. בקרב אנשים עשירים, הקשר נחלש. יותר מאשר הכסף עצמו, המחקרים מצביעים על דברים אחרים, שחלקם ניתן לרכוש בכסף, שיש להם השפעה גדולה על האושר, אך שאיננו מתמשים בהם מספיק. הכסף חשוב, אבל מה שכנראה עוד יותר חשוב זה לדעת איך להשתמש בו. התעשרות לצורך התעשרות גרידא היא סוג של עגל זהב.

הדבר מתבטא גם ברמת הכלכלה הלאומית. התרגלנו, כבר שנים רבות, למדוד את בריאותה הכלכלית של כל מדינה באמצעות התוצר הלאומי, התל״ג, שמודד את הערך הכספי של כל מה שמיוצר במדינה בשנה מסוימת. כבר עשורים רבים שההתקדמות של כל מדינה, הצמיחה הכלכלית, הכל נמדד דרך התל״ג. אך בשנים האחרונות מתעוררת יותר ויותר ביקורת על השימוש במדד הזה כדי למדוד את מצבה של מדינה. אמנם יש תיאום רב בין התל״ג לבין מדדים של רווחה אמיתית, אך המתאם הזה אינו מושלם כלל ועיקר. התל״ג מודד הכל במונחים של כסף, ולא במונחים של ערך אמיתי, כמו תוחלת חיים, רמת החינוך והלימוד, חוסן קהילתי, וכיוצא באלה, ואף מתעלם מדברים כמו אי שוויון והרס סביבתי. הביקורת על השימוש הגורף בתל״ג בתור מדד גורסת שהוא גם מוביל למדיניות כלכלית שמתעדפת את התוצר הכספי על פני אותם דברים חשובים יותר שהתוצר הזה אמור לספק. סוג של עגל זהב.

יש הסבורים שעלינו להיפטר מכלכלת השוק החופשי כולה, כולל מערכות המסחר והמימון שלה, ולבנות מערכת כלכלית שונה לגמרי. האם הגישה הזו מבלבלת בין הזהב כאמצעי לבין הזהב כמטרה? בל נשכח שמערכות המסחר והמימון שהתאשפרו על ידי מתכות יקרות הביאו לנו גם המון שפע אמיתי. הבעיה היא רק שהפכנו את הצמיחה הכלכלית ליעד ושכחנו שמדובר באמצעי שיכול להביא גם לדברים טובים וגם לדברים רעים. אולי אם נצליח להיזכר מהי המטרה האמיתית של צמיחה כלכלית, נצליח לנתץ את עגל הזהב מבלי לוותר על הזהב עצמו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות