התורה החמירה מאד באיסור החמץ, כפי שניתן לראות שהחמץ הוא מהאיסורים אשר בנוסף לציווי של איסור אכילה הוא נאסר גם "בבל יראה ובל ימצא" כלומר אסור להחזיק ממנו בבית במהלך כל שבעת ימי הפסח.
חכמים קנסו את מי שעבר על איסור התורה, חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה.
יש לבצע את המכירה קודם כניסת זמן האיסור מכיוון שבעת הגעת זמן האיסור הרי הוא נאסר בהנאה ואין אדם יכול לפעול בדבר שלא שייך לו.
אדם שלא עשה מכירה במועד, החמץ נאסר בהנאה.
מכירה באמצעות בית חב"ד
ניתן לבצע מכירת חמץ בקלות ובהידור באמצעות האתר של בית חב"ד.
מובא בספרים שמנהג ישראל יחד עם מכירת החמץ לתת תרומה, ניתן לתרום באמצעות האתר עבור פעילות הצדקה והחסד של בית חב"ד אם כי שמכירת החמץ לא כרוכה בתשלום.
קמחא דפסחא למרכז החסד
באתר בית חב"ד ניתן לתרום תרומת קמחא דפסחא עבור בית התבשיל המחלק מנות חמות למשפחות נזקקות מדי יום.
אופן מכירת החמץ
ממנים את הרב להיות מורשה ונותנים לו ייפוי כוח לפעול בשמנו אצל הגוי למכור את כל החמץ
המינוי נעשה על ידי שטר הרשאה ומעשה קניין או באמצעות ציווי בדיבור אפשרות נוספת למלא באמצעות האתר אונליין.
ערב רגיל או ערב קבלן
מכירת חמץ בדרך הרגילה טרם כניסת חג פסח נפגש הרב עם הנכרי ומוכר לו את החמץ, הוא נותן תשלום מקדמה על החמץ ונשאר חוב המוטל על הגוי לפרוע לאחר הפסח.
לאחר הפסח מחזירים את הגלגל הגוי לא רוצה לשלם את ההתחייבות הגדולה שלקח על עצמו ומוותר על החמץ ובכך נפטר מהתשלום.
הבעייתיות במכירה
כלל גדול בידינו והובא הדבר בחושן משפט, המוכר לחברו דבר בעל סכום משמעותי וללקוח אין מספיק כסף ועובדה זו מצריכה מהמוכר לרדוף אחרי הרוכש אשר עלול לברוח ולא לשלם.
לחלק משיטות הפוסקים בהלכה לא נעשה קנין והמכירה לא חלה.מה שמכונה שהמוכר עייל ונפיק אזוזי.
פתרון בעיה זו
אדמו"ר הזקן ציווה להעמיד ערב קבלן להיות ערב לחוב. הבדל בין ערב לערב קבלן.
ערב קבלן מקבל אחריות לפרוע את החוב ונכנס לנעליו של הגוי בחובו כלפי כל היהודים שבצעו מכירה.
מכירת חמץ חב"ד בניגוד למכירות אחרות מתבצעת בהתאם להנהגה של ערב קבלן שתיקן אדה"ז.
משמעות הדבר
הגוי לא משאיר חוב כי יש הביא מקדמה, וכלפי יתרת החוב הגוי מוסר כתב ערבות ככה מבחינתו הוא מסיים את כל התשלום. כעת החוב לא קשור לגוי אלא לערב קבלן.