מה הסיבות למחלוקות ולאסונות? ההסברים

בין היתר כתב הרב מלמד מעשה שאירע והרצי"ה קוק נסע לישיבת פוניבז', כדי לעיין בכתבי האדר"ת הגנוזים שם. בביקורו, התבטא הרצי"ה קוק שלמרות ש"לרב כהנמן ישנה זכות גדולה בבניין קריה של תורה, אבל כתם גדול רובץ על הישיבה שתלמידיה ביזו בה שני תלמידי חכמים, את הרב הרצוג זצ"ל ואת הרב אונטרמן זצ"ל, ותגובת הישיבה לא הייתה חריפה מספיק".

בהמשך דבריו, נטען שהרב כהנמן קיבל את הרצי"ה קוק "בכבוד ובחביבות", אולם בקשו שיכנס בדרך צדדית, "כדי שלא יהיו בחורים קנאים שיבזו אותו, והרב כהנמן יצטרך לעמוד במצב לא נעים". עוד נטען בשמו של הרצי"ה קוק: "למרבה הצער אין לרב כהנמן את הגבורה להעמיד את הבחורים החצופים במקומם".

את המעשה מסיים הרב אליעזר מלמד בהאי לישנא: "כפי הנראה, אותם זרעים של ביזוי תלמידי חכמים הם הגורם של כל המאורעות המכאיבים שמתרחשים בישיבת פוניבז' בימים אלו".

אם נדייק ונדקדק בדברי ר"א מלמד, נבין מדבריו שאין באמת סיבה מהותית / פוליטית / השקפתית / נדל"נית למאבקי ה'שונאים'-'מחבלים' בישיבת פוניבז'. אלא ה"גורם" לדבריו למחלוקת וביזוי הגדולים דשם, הם "כפי הנראה ביזוי תלמידי חכמים" היסטורי שאירע בישיבה בעבר, והם הסיבה הרוחנית לכך שהקב"ה מענישם שלפני עשרות שנים היו מבחורי הישיבה שזלזלו ברבנים הראשים הגריא"ה הרצוג, והגרא"י אונטרמן.

• • •

בשל פסיקותיו בהלכות טהרת המשפחה, בענייני הרפורמים ועוד, הרב אליעזר מלמד שנוי במחלוקת עזה, ובשבועות האחרונים עשרות רבנים בציונות הדתית קראו להחרימו, ולא להסתמך על ספריו. יש לציין שהרב אליעזר מלמד דוחה את הטענות כנגדו. אנו נשאל את הרב מלמד שיואיל להסביר את פשר המחלוקת סביבו ומחמת מה היא נובעת.

יש לציין שהרב משה שילת בעבר טען שהמחלוקת בפוניבז' היא בגלל שזלזלו בה ברבי מליובאוויטש זי"ע, וכבר אז כותב השורות תמה על דבריו וביקש שיסביר וינמק את הסיבה הרוחנית לפשר המחלוקות בהיסטוריה החב"דית ואכמ"ל וד"ל.

• • •

לעיל עסקנו בסיבות למחלוקות. כעת נעסוק בסיבות לאסונות. רבנים שמבארים סיבות רוחניות לאסונות לא חסרו בעם ישראל. לאחר אסון מירון בל"ג בעומר האחרון הרב ישראל אריאל מייסד וראש מכון המקדש, וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים האשים את עולי מירון שהביאו על עצמם את האסון, בכך שלטענתו הזניחו את בית המקדש.

ביאור מבהיל הובא בשם האריז"ל שהסיבה שבדורו הנשים היו מושלות על הבעלים, "ובפרט הבעלי תורה", היא כי בזמן העגל הבעלים לא מיחו בערב רב, ולפי שהנשים לא רצו לתת נזמי זהב, לכן הנשים שולטות בהם. כך דורו של האר"י, היה דור גלגול דור המדבר, וגם הערב רב ומשה רבנו בין כולם כדבריו הק'.

• • •

בעניין סיבת "מגיפת הקורונה" הגר"ח מישקובסקי סבר שהיא מפני חילול שבת. הגרמ"מ קארפ סבר שהיא מפני האייפונים שמגיעים מסין. הגרי"מ שכטר נימק את הגעתה עקב הזלזול בנושא הצניעות והסמארטפונים. המקובלים פרסמו שהיא הגיעה בשל שלא לומדים קבלה, ואילו ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז נתן שלוש סיבות, ביניהם בשל שהסינים אוכלים מאכלות אסורות ופגיעה בספירת כתר.

הרב ישראל טאו ראש ישיבת הר המור סבר שהקורונה הגיעה מפני התנהגות האדם כבהמה. הרב מאיר גולדמינץ איש אגודת 'קדושת ציון' טען שהציבור החרדי צריך להתחזק באהבת ארץ ישראל, ומפני שאינם מקפידים בכך, הרי שהנגיף פגע ביותר בציבור החרדי.

מסתבר, שבהיסטוריה של עם ישראל כמעט ולא אירע אסון, מבלי שגדולי ישראל ביארו נימוקים רוחניים, ואף הרמב"ם (ששימש כרופא) כתב שיש לכל מחלה סיבה רוחנית[2]. בעבר פרסמו סיקור היסטורי מקיף אודות דברי גדולי הדורות על ה"אסונות והסיבות".

אסון 'עשרה הרוגי מלכות' בו הוצאו להורג תנאים באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל. חז"ל מבארים שהם באו לתקן את השבטים שמכרו את יוסף.

חורבן בית המקדש הראשון אירע בשל ג' עבירות חמורות.

חורבן בית המקדש השני אירע בשל שנאת חינם, מפני שחיללו בה את השבת, בשביל שביטלו בה קריאת שמע שחרית וערבית, וכן בשביל שביטלו תורה מתינוקות של בית רבן.

גזירת המן הרשע: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד", הוא מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.

גזֵירות תַ"ח–תָ"ט בהם נרצחו ונטבחו יהודים רבים באוּקְרָאִינָה. מבואר בשם רבי גרשון יום-טוב ליפמן מחבר 'תוספות יו"ט' על המשנה, שאירעו מפני שדיברו דברי חולין בביה"כ, ולכן חיבר בקריאת התורה בשבת מי שברך "לכל מי שבולם פיו ולשונו בשעת התפילה".

האר"י הקדוש מבאר שעם ישראל בגלות מצרים היו גלגול של דור המבול שזלזלו במים שירדו משמים - ולכן הושלכו במי היאור. במקביל הם היו גלגול של דור הפלגה שבנו בנין שראשו מגיע השמיימה כדי להילחם כנגד הקב"ה - ולכן נענשו שעבדו בטיט ולבנים ואת התינוקות שלהם, השתמשו בהם כלבנים. עוד מוסיף האר"י: שהם היו גלגול של אנשי סדום החטאים.

מסעי הצלב במאה ה-12 הידועים בשם: 'גזירות תתקנו', בה עלו לארץ ישראל הצלבנים, ובדרך רצחו והשמידו קהילות יהודיות הי"ד, מבואר בשם רבי יהושע פלק מחבר ספר הסמ"ע שארע מפני שאותם יהודים שהיו באירופה באותה עת, הם צאצאיהם של היהודים שגלו לאירופה בחורבן בית המקדש הראשון, והם לא רצו לעלות לארץ ישראל, וענו לגדולי ישראל בירושלים שקראו להם לעלות: "ירושלים נמצאת בגרמניה... שבו אתם בירושלים הגדולה, ואנחנו נדור פה ירושלים קטנה", כל זה היה, כיון שהיו עשירים ולא היה נח להם טורח הדרך.

מעשה נורא מסופר על הרה"ק רבי פנחס מקוריץ שדן עם חברו על הצרות של דורם, ואמר שמפני הפריצות. הצדיק השני אמר שמפני שמדברים בבתי כנסת. אמרו נפתח חומש במקום אקראי, ופתחו פרשת ויצא פסוק "וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנו". אמר החכם השני נעיין בתרגום: "בִּכְנִישְׁתְּהוֹן דְיִשְרָאֵל וּבְבֵית מֶדְרָשֵׁיהוֹן עָרְלִין סְאִיבוּ בְּתוּלָה וּפַלְחֵי צַלְמִין בְּרַתֵּיהּ דְיַעֲקב" (שפירושו מפני אונס שכם בן חמור את דינה בת יעקב) ואז ידעו ששני הטעמים נכונים, גם מפני הדיבורים בבתי כנסת, וכן מפני אונס דינה.

האדמו"ר מפיאסצ'נה כותב ב"אש קודש" מתוך הגטו, שכל הנהרגים בכל הדורות הם בשל שעקידת יצחק לא התבצעה בשלמות.

הגר"צ קלישר סבר שגדולי ירושלים נפטרו במגיפה בשנת תרכ"ה (1865) בשל שלא רצו לבנות את בית המקדש.

בסיבת השואה הנוראה שקטלה שישה מיליונים מבני עמינו, נחלקו רבותינו: המקובל ר' יהודא פתיה כתב שהיהודים שנרצחו בשואה הם גלגול של היהודים מבית המקדש הראשון. האדמו"ר מסאטמר בעל ה'ויואל משה' סבר שהיא ארעה מפני התנועה הציונית שחפצה להקים מדינה יהודית לפני ביאת המשיח. דעתו של הגרי"ש טייכטל שהשואה ארעה מפני שיהודים לא עלו לארץ ישראל כפי שכתב בספרו 'אם הבנים שמחה', אשר היה חביב ביותר אצל רבותינו מצוקי ארץ.

'אסון הבונים', בתאריך כ"ב בסיוון תשמ"ה, בו נהרגו 22 בני אדם בתאונת רכבת שהתנגשה באוטובוס שהוביל תלמידים מפתח תקווה בקרבת מושב הבונים. אסון זה, היה אסון הרכבת הגדול בתולדות מדינת ישראל. רבה של רעננה הרב יצחק פרץ סבר שארע מפאת חילולי השבת בפתח תקווה בתקופה זו.

אסון אולמי ורסאי שהתרחש בג' בסיוון תשס"א. באולמי השמחות "ורסאי" בעיצומה של חתונה קרס רצפת הרחבה, ו-23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם. הרב ראובן לוי שסידר לזוג את הקידושין, ביאר שהאסון ארע מכך שרקדו שם ריקודים מעורבים.

אסון הכרמל בשנת תש"ע בה נשרפו בחג החנוכה 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, ומיליוני עצים עלו באש, מרן הגר"ע יוסף ביאר שהיא מפני חילול שבת.

בשנת תרפ"ט אירעו פרעות זוועה כנגד יהודים בכל רחבי הארץ בידי פורעים ערבים, בישיבת סלבודקא בחברון נרצחו 22 תלמידים מתוך 69 נרצחים בעיר. אחר הפרעות הרא"יה קוק בכה ואמר "שמא מפני שגילחו הזקנים וגידלו שערם".

לאחר הפיגוע המזעזע בישיבת מרכז הרב באדר תשס"ח, הובא בשם המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שהטבח ארע בשל שעברו על מרידה באיסור 'שלושת השבועות'.

בקיץ תשע"ד, בפרשה המזעזעת של חטיפת שלושת הנערים אייל יפרח, גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל הי"ד, האשים האדמו"ר מסאטמר את הוריהם וטען שהם זקוקים לומר 'אשמנו בגדנו' ו'על חטא', על כך שהם "הלכו לגור וללמוד במקום של רוצחים חיות טרף".

בכ"ד בטבת שנת תרצ"ז (1837) התרחשה רעידת אדמה בגליל, ונהרגו בה אלפי איש.

רבי ישראל משקלוב באגרת לחתם סופר כתב שרעידת האדמה ארעה בשל "שנאת חינם" שיש בין הספרדים - פרושים - וחסידים בימים ההם בצפת וטבריה, וכן מפני שיש נבואת חז"ל שלפני הגאולה הסופית הגליל ייחרב.

לעומתו, ה'חתם סופר' נשא הספד להרוגי רעידת האדמה בישיבתו בפרשבורג בה נקט שבשל שהעולים לארץ ישראל התגוררו בגליל ולא בירושלים, הדבר ניתן כעונש משמים.

לעומת דעתו של החתם סופר, אבי שולשלת סיגעט-סאטמר, רבי משה טייטלבוים באיגרת הממוענת לחתנו רבי אריה ליבש ליפשיטץ נותן סיבה הפוכה לגמרי, והיא בשל שיהודים עלו לארץ ישראל וקירבו את הקץ.

עוד סיבה אנו שומעים מהמושבה 'יסוד המעלה' שנוסדה בשנת תרמ"ב (1882) ע"י חסידים וליטאים מהעיר מזריץ' וכל קבוצה דרשה להתפלל כמנהג אבות שלה.

בבית כנסת היה דיונים סוערים איזה חזן ייגש, ליטאי או חסיד, והליטאים כמעט ניצחו, עד שהרב החסידי ר' פישל סלומון אמר בשם זקני צפת שמסרו בשם האר"י הקדוש שהשביע את תלמידיו לבל יתפללו נוסח אשכנז בגליל, כיון שהדבר מעכב את הגאולה, ולאחר שעלו תלמידי הגר"א לארץ ישראל (אחרי תלמידי הבעשש"ט), והתיישבו בצפת והתפללו נוסח אשכנז, לכן ארעה רעידת האדמה בעטיה נהרגו אלפי בני אדם.

• • •

אמנם המשגיח הנערץ של ישיבת 'מיר' הגאון הצדיק רבי ירוחם ליבוביץ סבר שמנהג זה של לתלות את הסיבה של האסון בעוון כזה או אחר של הזולת, היא עצת היצר הרע ופספוס המטרה, ולכן אין להאשים אחרים, כיון שאף אחד לא יחזור בתשובה. אלא על כל אחד להאשים את עצמו וכך עם ישראל ישוב לאביו שבשמים.

כראיה לדבריו הוא מביא את אהרן הכהן שהאשים את עצמו על שלא לא ירדה שכינה לישראל, ואמר: "יודע אני שכועס הקב"ה עלי, ובגללי לא ירדה שכינה".

אומר רֶבּ' ירוחם משפט מזעזע: "טבע האדם לתלות את הצרות בסירחון חברו, ולא דואג כלל שמא הוא הגורם בזה, וקל מאד לאדם לתלות את האסון בחטא חברו, ולא בחטאיו".

"ואנחנו", מסיים ר' ירוחם את תוכחתו הנוקבת, "לכל הפנים עלינו לדאוג שמא אני גרמתי הכל, כמו אהרן הכהן שהאשים את חטא העגל את עצמו, ועל כל אחד לחשוב שזולת חטאי אולי לא הייתה באה כל הצרה על הכלל!!!". (אמרתו של המשגיח ר' ירוחם, מתוך ספרו 'לימודי מוסרי תורה' ריש פרשת שמיני, הובאה לי באדיבות הרב מאיר אביעזר ציצוביץ רב ביה'כ היכל יעקב בת ים).

• • •

[1] ראה : בשבע, 'הרב צבי יהודה - מחנכו של הדור', הרב אליעזר מלמד ט' באדר תשפ"ב 10.02.22 10:01

[2] וכך דבריו: "ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן.. וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים".

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com